שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עג
~ סימן עג ~
ב"ה, ד' וירא תשי"א
שלו' וכל טוב סלה אל כבוד ידידי הרב המאור הגדול, חריף ובקי, החסיד המפואר, ירא ושלם, כש"ת מוה"ר חנניה יו"ט ליפא דייטש נ"י אבדק"ק העלמעץ יצ"ו.
א
מכתבו הגיעני אם להמשיך מי גשמים להמקוה ע"י צינורות שעל הגג ובסופו ע"י צימענט. הנה לא אוכל להאריך כעת, אך יען שכתב שהוא נחוץ תיכף ומיד, אשיב לו במלות קצרות.
ובאמת אין צורך בזה לשום אריכות כי הדבר פשוט שאין חשש לעשות צינורות כאלו, וכמו שכתב החתם סופר בתשובה (סי' רג) דלית טב מיניה לעשות צינורות כאלו. והעולם טועים דמה שכתב החתם סופר לית טב מיניה, כוונתו על עיקר המקוה של מי גשמים, וזה טעות בהחלט (ראה לקמן סי' סו), אלא כוונתו על הצינורות. דאי אפשר שיהיה מי גשמים כשר וישר לכולי עלמא בלי שום פקפוק, אלא על ידי אופן צינורות כאלו.
ור"ל דאם עושין הצינורות כולו של עץ, יש חשש הגהות מרדכי (קידושין סי' תקס) שחשש לגומות, ואם עושין כולו של מתכת יש חשש קבלת טומאה (עי' סי' רא סמ"ח). אבל אם הוא של מתכת ובסופו של עץ, מסולקים כל החששות, ולית טב מיניה.
ועל דרך זה כתב גם בדברי חיים תנינא יו"ד סימן פ"ט שהוא כשר לכל הדיעות, אך הוסיף שיהיו הצינורות נעשות לכתחילה לשמש עם הקרקע. וכן כתב המהר"ם שיק יו"ד סימן קצ"ז, וסיים דאע"ג דבתקנה זו של צינור קטן של עץ סגי לכו"ע, מ"מ מהיות טוב עבדינן תרתי, והמחמיר תבוא עליו ברכה. אבל ודאי סגי בתקנה זו לחודא, אפילו אם הצינורות של מתכת אינם קבועים בקרקע, כשר ע"י צינור של עץ, עכ"ל.
ומה שכתב שבלבושי מרדכי (ח"א יו"ד סי' קנג) מפקפק בצינורות שעל הגג. לא פקפק ח"ו להלכה, אלא כתב שבזמן הזה ששכיח בנין על ידי צימענט, למה לעשות על ידי מתכת, שזה ודאי שצימענט טוב יותר ממתכת. אבל מי יוכל לפקפק ח"ו על כל הדורות טרם שהיה הצימענט, ומי יאמר ח"ו שלא היו לדורות הראשונים מקואות כשרות.
ובאמת גם עכשיו נוהגין בצינורות של מתכת ובסופן מצימענט, אלא שמדקדקין ג"כ שיהיו כל הצינורות נעשין מתחילה לשמש עם הקרקע. אם אפשר מהראוי שתעשו כן שיהיו שם צינורות העשוין מתחילה לכך, אבל אם אי אפשר מותר ג"כ אפילו לכתחילה אם הוא בסופו של עץ, אך זה ודאי צריך להשגיח שלא יהיה בהצינורות שום מקום בית קיבול. ואם תראו באיזה מקום שראוי לקבל אפילו מקצת מן המקצת, תוכלו לתקנו.
ב
אבל מקוה של מאשין אייז, בודאי שאין להכשיר. וכבר ביארתי (ראה לעיל סי' יט אות ד; סי' נח אות א ואות ו) בראיות עצומות מראשונים ואחרונים שחלילה להתיר. ובקונסט אייז אין צריכין למה שהביא דברי התשב"ץ (ח"א סי' יז) שצריכין לחוש במקוה אף לדיעה יחידית, כי בכאן רוב הפוסקים מחמירין והלכה כרבים אף באיסורי דרבנן, ומכל שכן במקוה החמור מדאורייתא. כעת אין הפנאי מסכים לכתוב ביאור הדברים, וכתבתי הלכה למעשה.
והנני ידידו דורש שלום ת"ה באהבה רבה
הק' יואל טייטלבוים