שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{טקסט מסריקה}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_עט|תווית_קודם=יורה דעה סימן עט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_פב|תווית_הבא=יורה דעה סימן פב}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_עט|תווית_קודם=יורה דעה סימן עט|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_פב|תווית_הבא=יורה דעה סימן פב}}
== '''~ סימן פא ~''' ==
== '''~ סימן פא ~''' ==




<nowiki>*</nowiki>) קלאדנא – בענין העומק שאין בו זרת למעלה מטיבורו (עיין יו"ד סימן קצ"ח סעיף ל"ו), ואם יניחו המים לבוא בגובה כל כך יש חשש שלא יהיו זוחלין למעלה מהתיבה בשעת טבילה גפ בענין הנקבים, לעשות שני נקבים, אחד כעין בנין בסיד וגפסיס, ואחד יהי' פתוח, לצאת ידי שניהם לדעת הרמב"ם ולדעת הרא"ש ז"ל (עיין יו"ד סימן ר"א סעיף ז' וסעיף מ' ובאחרונים).


'''זאהןאט''' – לעיין במה שבאים המים מהבאר, והבאר לא נעשה בהכשר בלי תערובת שאובים, והמים באים בהמשכה ע"ג קרקע, וסמוך להמקוה עוברים דרך הרשת שקו רי ן רעשעטקע והוא של ברזל כדי לסנן המים מהעפרורית, גם סמוך להרעכעטקע הנ"ל יש סילון של עץ גס צריך לתקן שני הנקבים כאשר במקוה הנ"ל. גם לעיין אם אין המים באים בשעת טבילה עד סמוך להנקב אשר המים באים דרך שם שלא יהיו זוחלין. גם לעיין בהרשת הנ"ל אם אין בו בית קיבול.
'''<big>רשימה בענין תיקוני מקוואות בגלילות ארשיווא, יצ"ו</big>'''  


לאקאט - לעיין במה שבאים המים מנהר קטן, ואינו ממקום גומם המעיין עצמו רק נמשך מההר, וכפי מה שאומרים אינו מעיין המכזב, ואין בו מ' סאה במקום אחד, גם שואבין משם מים בכלים והמים באים בהמשכה על גבי קרקה, וסמוך למקוה עוברים על גבי הרצפה של צימענט ומשם נמשך להמקוה, וסמוך למקוה יש נקב סתום ע"ג קרקע שבעת שנתמלאה המקוה פותחים זה הנקב כדי שיזוב המים לשם ולא להמקוה, ובשעת טבילה לגבהים המים מחמת הטבילה עד סמוך להנקב וזוחלין דרך שם, ומקצת המים באים בחזרה אחר
'''<big>קלאדנא</big>'''


ובענין השיעור מקוה בוודאי דצריך להחמיר דשיעור אצבע הוא לערך צאל כמהחת"ס ז"ל (חא"ח
בענין העומק שאין בו זרת למעלה מטיבורו <small>(עי' יו"ד סי' קצח סל"ו)</small>. ואם יניחו המים לבוא בגובה כל כך, יש חשש שלא יהיו זוחלין למעלה מהתיבה בשעת טבילה. גם בענין הנקבים, לעשות שני נקבים, אחד כעין בנין בסיד וגפסית, ואחד יהיה פתוח, לצאת ידי שניהם לדעת הרמב"ם <small>(הל' מקוואות פ"ו ה"ג-ד)</small> ולדעת הרא<small>(נדה, הל' מקוואות סי' ח)</small> ז"ל <small>(עי' יו"ד סי' רא ס"ז ומ, ובאחרונים)</small>.


הטבילה אמנם הרבה מהמים זוחלין לתוך הנקב הסמוך לו שע"ג קרקע הנ"ל ואינם באים בחזרה כלל (עיין ש"ך שם ס"ק ל', שו"ת מעיל צדקה סימן ל"ע וסימן מ"א, שו"ת נוב"י מהדו"ת חיו"ד סימן קל"ז). גם בקרקע המקוה יש נקב שבעת שרוצין לנקות המקוה פותחין הנקב שיזובו לגמרי, והמגופה כורכין במחצלאות שקורין פעצינס, ואם אין כורכין במחצלאות הנ"ל צריך דיקדוק גדול שיהי' נסתם המגופה היטב שלא יהיו זוחלין קצת דרך שם גם אין בהמקוה הנ"ל שיעור גובה המים רק עד טיבורו
'''<big>זאהאט</big>'''


טשערניאפאטאק - המים באים מנהר המושך ואין בו מ' סאה במקום אחד, וגם שואבין משם בכלים, וכובסין שם בגדים וגם הבהמות שותין, ובאים בהמשכה ע"ג קרקע גם צריך לדקדק בשיעור גובה המים, וגם בהנקבים שבכתיבה כנ"ל.
לעיין במה שבאים המים מהבאר, והבאר לא נעשה בהכשר בלי תערובת שאובים, והמים באים בהמשכה על גבי קרקע, וסמוך להמקוה עוברים דרך הרשת שקורין רעשעטקע, והוא של ברזל כדי לסנן המים מהעפרורית, גם סמוך להרעשעטקע הנ"ל יש סילון של עץ. גם צריך לתקן שני הנקבים כאשר במקוה הנ"ל. גם לעיין אם אין המים באים בשעת טבילה עד סמוך להנקב אשר המים באים דרך שם, שלא יהיו זוחלין. גם לעיין בהרשת הנאם אין בו בית קיבול.


'''וןאלאסק''' – המים באים מהנהר המשוך והוא נהר קטן שאין בו מ' סאה במקום אחד, ושואבין משם וגם כובסין כנ"ל, וכעת נראה '''שהוא''' מכזב בכל המשך רק במקום מוצא המעיין עצמו דהיינו בראש ההר נראה קצת מים, אמנם ממה שנמשך איזה נהר שמשקה את השדות הסמוכים להמקוה, נראה שמתחת הקרקע נתחלחל המים עד סמוך להמקוה ועי"ז יש בהמקוה מים בשפע אף שאין זה בפעם אחר, כן הוא לפי אומדן דעת וגם צריך לדקדק בנקבי התיבה כנ"ל וגם אם אין באים סמים עד למעלה סמוך להנקב שלא יהיו זוחלין גם לדקדק בשיעור גובה המים
'''<big>לאקאט</big>'''


'''ובכל''' אלו המקואות צריך לדקדק בכתיבה אם אין זוחלין בין הסדקים שבין הדפין, אם העפר שסביבו מספיק לעכב הזחילה, ואם התיבה נקבע בחוזק בין העפר גם בוואלאסק אמרו לי שהמים זבים דרך סדקי
לעיין במה שבאים המים מנהר קטן, ואינו ממקום גומת המעיין עצמו רק נמשך מההר, וכפי מה שאומרים אינו מעיין המכזב, ואין בו מ' סאה במקום אחד. גם שואבין משם מים בכלים והמים באים בהמשכה על גבי קרקע, וסמוך למקוה עוברים על גבי הרצפה של צימענט ומשם נמשך להמקוה, וסמוך למקוה יש נקב סתום על גבי קרקע, שבעת שנתמלאה המקוה פותחים זה הנקב כדי שיזוב המים לשם ולא להמקוה, ובשעת טבילה נגבהים המים מחמת הטבילה עד סמוך להנקב וזוחלין דרך שם, ומקצת המים באים בחזרה אחר הטבילה, אמנם הרבה מהמים זוחלין לתוך הנקב הסמוך לו שעל גבי קרקע הנ"ל, ואינם באים בחזרה כלל <small>(עי' ש"ך שם ס"ק ל, שו"ת מעיל צדקה סי' לט וסי' מא, שו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד סי' קלז)</small>.


התיבה ובאים בחזרה אחר הטבילה
גם בקרקע המקוה יש נקב שבעת שרוצין לנקות המקוה פותחין הנקב שיזובו לגמרי, והמגופה כורכין במחצלאות שקורין פעצינס, ואם אין כורכין במחצלאות הנ"ל, צריך דיקדוק גדול שיהיה נסתם המגופה היטב שלא יהיו זוחלין קצת דרך שם. גם אין בהמקוה הנ"ל שיעור גובה המים רק עד טיבורו.
 
'''<big>טשערניאפאטאק</big>'''
 
המים באים מנהר המושך ואין בו מ' סאה במקום אחד, וגם שואבין משם בכלים, וכובסין שם בגדים וגם הבהמות שותין, ובאים בהמשכה על גבי קרקע. גם צריך לדקדק בשיעור גובה המים וגם בהנקבים שבהתיבה הנ"ל.
 
'''<big>וואלאסק</big>'''
 
המים באים מהנהר המשוך, והוא נהר קטן שאין בו מ' סאה במקום אחד, ושואבין משם וגם כובסין כנ"ל. וכעת נראה שהוא מכזב בכל המשך, רק במקום מוצא המעיין עצמו, דהיינו בראש ההר נראה קצת מים. אמנם ממה שנמשך איזה נהר שמשקה את השדות הסמוכים להמקוה, נראה שמתחת הקרקע נתחלחל המים עד סמוך להמקוה, ועל ידי זה יש בהמקוה מים בשפע אף שאין זה בפעם אחר, כן הוא לפי אומדן דעת. וגם צריך לדקדק בנקבי התיבה כנ"ל. וגם אם אין באים המים עד למעלה סמוך להנקב, שלא יהיו זוחלין. גם לדקדק בשיעור גובה המים.


<nowiki>*</nowiki>) רשימות ממקוואות הצריכים תיקון '''בגלילות''' ארשיווא יצ"ו
<nowiki>*</nowiki>) רשימות ממקוואות הצריכים תיקון '''בגלילות''' ארשיווא יצ"ו
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־22:06, 6 ביוני 2026

<< יורה דעה סימן עט שו"ת דברי יואל יורה דעה סימן פב >>

~ סימן פא ~

רשימה בענין תיקוני מקוואות בגלילות ארשיווא, יצ"ו

קלאדנא

בענין העומק שאין בו זרת למעלה מטיבורו (עי' יו"ד סי' קצח סל"ו). ואם יניחו המים לבוא בגובה כל כך, יש חשש שלא יהיו זוחלין למעלה מהתיבה בשעת טבילה. גם בענין הנקבים, לעשות שני נקבים, אחד כעין בנין בסיד וגפסית, ואחד יהיה פתוח, לצאת ידי שניהם לדעת הרמב"ם (הל' מקוואות פ"ו ה"ג-ד) ולדעת הרא"ש (נדה, הל' מקוואות סי' ח) ז"ל (עי' יו"ד סי' רא ס"ז ומ, ובאחרונים).

זאהאט

לעיין במה שבאים המים מהבאר, והבאר לא נעשה בהכשר בלי תערובת שאובים, והמים באים בהמשכה על גבי קרקע, וסמוך להמקוה עוברים דרך הרשת שקורין רעשעטקע, והוא של ברזל כדי לסנן המים מהעפרורית, גם סמוך להרעשעטקע הנ"ל יש סילון של עץ. גם צריך לתקן שני הנקבים כאשר במקוה הנ"ל. גם לעיין אם אין המים באים בשעת טבילה עד סמוך להנקב אשר המים באים דרך שם, שלא יהיו זוחלין. גם לעיין בהרשת הנ"ל אם אין בו בית קיבול.

לאקאט

לעיין במה שבאים המים מנהר קטן, ואינו ממקום גומת המעיין עצמו רק נמשך מההר, וכפי מה שאומרים אינו מעיין המכזב, ואין בו מ' סאה במקום אחד. גם שואבין משם מים בכלים והמים באים בהמשכה על גבי קרקע, וסמוך למקוה עוברים על גבי הרצפה של צימענט ומשם נמשך להמקוה, וסמוך למקוה יש נקב סתום על גבי קרקע, שבעת שנתמלאה המקוה פותחים זה הנקב כדי שיזוב המים לשם ולא להמקוה, ובשעת טבילה נגבהים המים מחמת הטבילה עד סמוך להנקב וזוחלין דרך שם, ומקצת המים באים בחזרה אחר הטבילה, אמנם הרבה מהמים זוחלין לתוך הנקב הסמוך לו שעל גבי קרקע הנ"ל, ואינם באים בחזרה כלל (עי' ש"ך שם ס"ק ל, שו"ת מעיל צדקה סי' לט וסי' מא, שו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד סי' קלז).

גם בקרקע המקוה יש נקב שבעת שרוצין לנקות המקוה פותחין הנקב שיזובו לגמרי, והמגופה כורכין במחצלאות שקורין פעצינס, ואם אין כורכין במחצלאות הנ"ל, צריך דיקדוק גדול שיהיה נסתם המגופה היטב שלא יהיו זוחלין קצת דרך שם. גם אין בהמקוה הנ"ל שיעור גובה המים רק עד טיבורו.

טשערניאפאטאק

המים באים מנהר המושך ואין בו מ' סאה במקום אחד, וגם שואבין משם בכלים, וכובסין שם בגדים וגם הבהמות שותין, ובאים בהמשכה על גבי קרקע. גם צריך לדקדק בשיעור גובה המים וגם בהנקבים שבהתיבה הנ"ל.

וואלאסק

המים באים מהנהר המשוך, והוא נהר קטן שאין בו מ' סאה במקום אחד, ושואבין משם וגם כובסין כנ"ל. וכעת נראה שהוא מכזב בכל המשך, רק במקום מוצא המעיין עצמו, דהיינו בראש ההר נראה קצת מים. אמנם ממה שנמשך איזה נהר שמשקה את השדות הסמוכים להמקוה, נראה שמתחת הקרקע נתחלחל המים עד סמוך להמקוה, ועל ידי זה יש בהמקוה מים בשפע אף שאין זה בפעם אחר, כן הוא לפי אומדן דעת. וגם צריך לדקדק בנקבי התיבה כנ"ל. וגם אם אין באים המים עד למעלה סמוך להנקב, שלא יהיו זוחלין. גם לדקדק בשיעור גובה המים.

*) רשימות ממקוואות הצריכים תיקון בגלילות ארשיווא יצ"ו