שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עט
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן עט ~
ב"ה
בדבר הבורות של מי גשמים בהמקואות, הנה כבר כתב הש"ך (סימן ר"א ס"ק ס"ג) שאין להכניס הראש במחלוקת לעשות מקוה של נתן סאה ונטל סאה שפסול לדעת הרמב"ם (הלכות מקוואות פ"ד ה"ז) והראב"ד (בספר בעלי הנפש שער המים) והדברי
חיים מחמיר בכמה מקומות, גם השפם סופר אף שבסימן ר"ג וכי"ב נראה שמיקל בנתן סאה ונטל סאה, אבל בסימן רי"ד האריך יותר ושם מבואר שעשה כמה תיקונים שלא יהא נתן סאה ונטל סאה, ואעפי"כ סיים בטעם ההיתר שהוא בשביל עת לעשות לה' הפרו תורתך. ומ"ש בסימן ר"ג לית טב מיניה, הדבר ברור בלי ספק שקאי על הציל י ר י ת שהזכיר שם שעושין של מתכות ולבסוף של ען שבזה יוצאים לכל הדעות הן לדעת הגמ"ר (קידושין סימן תק"ס) והן לדעת שאר פוסקים, ולא קאי שם כלל עדיין על עיקר המים. ובמקום אחר הארכתי בזה שהדבר ברור שאין לעשות לכתחילה מקוה של נתן סאה ונטל סאה.
אמנם כל מקוה של מי גשמים שנעשה על ידי השקה נעשה בימים קצרים נתן סאה ונטל סאה, כי בכל עת שנכנס לשם אדם הטובל נגבהו המים וכשהם גבוהים יותר בבור הטבילה מבור השקה זבים המים שאובים של בור הטבילה לתוך מי הגשמים על ידי נקב של השקה כי כן טבע המים שזבים זה לזה אם אינם שוים, ושוב כשהולך משם האדם הטובל נעשו המים נמוכים מהבור השני וחוזר וזב מבור הגשמים אל בור הטבילה ונתחלף קלת מים, וכן הוא בכל טבילה וטבילה נתחלף קצת מים עד שבימים קצרים יוכל להצטרף החילוף עד רובו שפסול לדעת הרמב"ם והראב"ד כנ"ל.
ובד"ח חו"מ (סימן ל"ז) כתב קצת תקנה לחבר עוד אל בור אחר של מי גשמים כשרים שאינו נתן סאה ונטל סאה, אף שנפסק ההשקה בשעת טבילה שלא יתחלפו המים והרבה אוסרים בנפסק השקה, מ"מ כתב הד"ת שבמקוה זו שאינו שאובים ממש אלא נתן סאה ונטל סאה יש לסמוך להקל בכה"ג אם היה בו השקה אף שנפסק אח"כ. והנה יש מפקפקים בזה שהוא סתירה דלמאן דאוסר נתן סאה ונטל סאה כש"כ דאסור בנפסק ההשקה, אבל כבר הארכתי ליישב זה בעי"ט. ומהראוי לעשות כדברי הד"א זלה"ה לעשות עוד בור שני לחבר י על רגע עכ"פ.
אמנם נסיתי עוד בזה לעשות עוד תקנה חשיבה שבכבוד של מי גשמים שעושין עמו השקה בתמידות בשעת הטבילות יעשו שני שיעורי מקוה, ויעשו באמצע טבלא מפסקת בין המים ומנוקבת כשפ"ה, ונקב ההשקה יהי' במים העליונים שעל הטבלא, ואזי אף שנעשו המים העליונים נתן סאה ונטל סאה ע"י הטבילות מ"מ אינו
יורד כ"כ לתוך המים שתחת הטבלא, כי כן עבט המים שאם יש להם מקום מרווח להגביה למעלה ולהתערב שם במקומו אינם דוחקים כ"כ לירד דרך הנקב של שפ"ה למטה תחת הטבלא, ואינו דומה כלל להיכא שכל המים כולו במקום א' בלי הפסק דיש בילה בלח לגמרי, וא"כ נשארו המים שלמטה בהכשרם ונפשרו גם המים שלמעלה ע"י חיבורם דרך הנקב כשפ"ה להמים דלמטה וזה עלה נכונה וברורה לפענ"ד, מ"מ כדי לחוש אולי בזמן ארוך מתערבים לאט לאט אף דרך הנקב כשפיה נכון לעשות גם בור שני כמ"ש בד"ח זלה"ה. מובן שצריך לעשות הטבלא באופן שיהיה אפשרות לוקחה משם בעת שירצ כדי לנקות כל הבור ולהחליף כל המים לגמרי.
וברוצה לצאת גם זה שיבואו כל המים שאובים דרך זריעה למקוה כשרה ולא יבוא לשום בור מים שאובים בלא זריעה כנראה שנוטה לזה דעת החת"ס, צריך לעשות ע"ז בור שלישי לזריעת המים, אמנם אם קשה לעשות ג' בורות צריך לעשות שני בורות כנ"ל דהיינו שאחד יהיה ע"י השקה בתמידות ובטבלא באמצע והשני יהיה להשקה כרגע כמ"ש בד"ח.
ומלבד הבורות הנעשים צריך לעשות עוד אוצר של מי גשמים שיהיה מוכן מי גשמים כשרים בעת שירצו להחליף מי הבורות, כי אם אין שם אוצר של מי גשמים א"א להחליף המימות אף בכמה שנים כי א"א לשאוב הנורות דשמא בעת שיצטרכו למלאותם לא יהיה גשמים וישארו בלי מקוה מי יודע עד כמה עד שירדו גשמים, וזה וודאי חסרון גדול הן בענין ההכשר והן בענין הנקיות, אבל כשיש מוכן אוצר של מי גשמים אפשר להחליף המימות כל עת לפי ראות עיני המורה. ומובן שכל המימות הבאים להבורות הן המי גשמים והן השאובים הכל צריך לבוא ע"י המשכה בקרקע הראוי לבלוע כדין המשכה, וזה מועיל הרבה להתיקון כמובן, ובמקו"א הארכתי בכ"ז לברר הענינים וכאן לא כתבתי אלא הקיצור תמצית הדברים למעשה.
הק' יואל טייטלבוים