ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קעז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:


{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|תווית_קודם=סימן קעו|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קעו}}
{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר שלש שבועות|תווית_דף_ראשי=מאמר שלוש שבועות|הבא=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קעח|תווית_הבא=סימן קעח|תווית_קודם=סימן קעו|קודם=ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קעו}}


== '''~ קעז ~''' ==
== '''~ קעז ~''' ==

גרסה אחרונה מ־16:18, 6 באוגוסט 2025


<< סימן קעו מאמר שלוש שבועות סימן קעח >>

~ קעז ~

והנה אומרים על הבעש"ט הקדוש ותלמידיו הקדושים ובפרט על הקדוש מבארדיטשוב זי"ע שהיה דרכם להצדיק את הרשעים. יסכר פי דוברי שקר הדוברות על צדיק, על צדיקו של עולם הבעש"ט הקדוש ותלמידיו הקדושים. מדברים עתק בגאוה ובוז, בשביל גיאותם שרוצין להתכשר בעיני העולם במה שמחניפין את הרשעים בשביל תועלתם, בוז יבוזו את תלמידי הבעש"ט הקדוש לתלות בהם בוקי סרוקי כאילו חס ושלום היו בין אותן שקללם הכתוב בקללה נמרצת וקראם הכתוב תועבת ה' ועוזבי תורה.

בודאי שהיו מלמדין זכות ורחמים על ישראל בינם לבין קונם בתפלתם הזכה כמו שעשה משה רבינו ע"ה וביטלו כמה גזירות מישראל בכחם הנשגב, ונדברו יראי ה' איש אל רעהו באיזה אופן ללמד זכות לפני השם יתברך. אבל בפני העם ובכל מקום שהיה חשש על איזה נדנוד עבירה אדרבה היו קנאים גדולים גודרי גדר ועומדים בפרץ והיו צווחין ככרוכיא נגד כל נדנוד עבירה קלה. ובפרט עוברי עבירות גדולות כמו בדורינו רחמנא ליצלן היו מרוחקים מהם בתכלית הריחוק.

ועיין בקדושת לוי מהקדוש מברדיטשוב זי"ע (בתחלת דרוש לפסח על המאמר כהא לחמא עניא) שהביא מאמר חכמינו ז"ל (ב"ב י. ?) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נקראין בנים, וכשאין עושין רצונו של מקום נקראין עבדים, וכתב על זה שאינו מובן דכשאין עושין רצונו של מקום הם רשעים חס ושלום [עיי"ש]. והנה הלשון אין עושין רצונו של מקום אין ראיה דקאי על רשעים גמורים אלא שאין עושין ומקיימין כמצווה, ואף על פי כן לא ניחא ליה לקרותן אף עבדים למקום אלא רשעים דוקא, ומכל שכן שלא קראם צדיקים, שלא היה מצדיק רשע חס ושלום, והרבה ענינים של קנאות ותוכחה מצינו בקדושת לוי.