שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קז|תווית_הבא=יורה דעה סימן קז}} == '''~ סימן קו ~''' == ב"ה ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א,..."
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/יורה_דעה/סימן_קז|תווית_הבא=יורה דעה סימן קז}}
{{ניווט|קודם=שו"ת_דברי_יואל/יורה דעה/סימן_קה|תווית_קודם=יורה דעה סימן קה|דף_ראשי=שו"ת_דברי_יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת_דברי_יואל/אבן העזר/סימן_קז|תווית_הבא=אבן העזר סימן קז}}
== '''~ סימן קו ~''' ==
== '''~ סימן קו ~''' ==
ב"ה
ב"ה.


ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנ$וב"י (תנינא חיוסימן ר"י) והחתם סופר (חיוסימן של"ו) שאין שום היתר נזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה ועיין בשו"ת השיב משה (סימן י"ג) דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתקו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם א"$ לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתקו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את ה�ת ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סימן קל"ז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון סכר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין דף ק"ב ע"ב) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ס"כ והלה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהנעת החוק, זה חמור עוד יותר, שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על ל"ת ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ג, פח ) ובפוסקים, גם א"א לומר אחריו קדיש שנה תמימה. גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.
ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנודע ביהודה <small>(מהדו"ת, יוסי' רי)</small> והחתם סופר <small>(יוסי' שלו)</small> שאין שום היתר בזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה.


והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרשים אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שופ אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא תובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל והרא"ה ז"ל בס' החינוך (מצ' רס"ד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שבמיתת הבהמה מיתת האדם, וע"כ כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסיס מן הלב חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה וככה הוא גם בזה שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה, וע"$כ כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בנ"י עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דתוה"ק
ועיין בשו"ת השיב משה <small>(סי' יג)</small>, דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתחו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם אי אפשר לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתחו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את המת.


השיירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר וישלח לנו משיח צדקינו בב"א
ובשודברי חיים <small>(ח"ב יו"ד סי' קלז)</small> כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון ספר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל <small>(סנהדרין קב:)</small> שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ספר תורה.


והנני ידידכם דושת"ה באה"ר, מצפה לרחמי שמים במסרת
והנה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהצעת החוק, זה חמור עוד יותר. שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על לא תעשה ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק <small>(ח"ג פח:)</small> ובפוסקים <small>(עי' שו"ע יו"ד סי' שנז)</small>. גם אי אפשר לומר אחריו קדיש שנה תמימה.


הק' יואל טייטלבוים  
גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.
 
והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרטים, אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ, ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שום אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא חובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל.
 
והרא"ה ז"ל בספר החינוך <small>(מצ' רסד)</small> כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל, כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שכמיתת הבהמה מיתת האדם, ועל כן כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסים מן הלב, חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה.
 
וככה הוא גם בזה, שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה, סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה. ועל כן כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בני ישראל, עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה, שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דת תורה הק'.
 
השי"ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר, וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
 
והנני ידידכם דורש שלום ת"ה באהבה רבה, מצפה לרחמי שמים במהרה
 
הק' יואל טייטלבוים
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]  
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־22:30, 6 ביוני 2026

<< יורה דעה סימן קה שו"ת דברי יואל אבן העזר סימן קז >>

~ סימן קו ~

ב"ה.

ראיתי מה שכתבו בזה הה"ג הביד"צ שליט"א, וכל דבריהם ברורים שאין צורך להוסיף עליהם. וכבר החליטו הנודע ביהודה (מהדו"ת, יו"ד סי' רי) והחתם סופר (יו"ד סי' שלו) שאין שום היתר בזה, ומה שהוא להתלמד אין בו דין פיקוח נפש, ולא נמצא אחריהם בשום פוסק איזה קולא בזה.

ועיין בשו"ת השיב משה (סי' יג), דהרי בכל הורג נפש שהלכה היא שהורגין אותו, ואם ינתחו את המת יראו לפעמים שהוא טריפה והורג את הטריפה פטור, אף דהרוב המה כשרין גם אי אפשר לברר כראוי, אבל אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, ועכ"פ אם ינתחו ויבדקו כמה דאפשר יראו לפעמים שהוא טריפה ויהיה בזה הצלת נפש, ומ"מ אסור לנוול את המת.

ובשו"ת דברי חיים (ח"ב יו"ד סי' קלז) כתב שבזיון המת הוא חמור מבזיון ספר תורה, וידוע דברי חכמינו ז"ל (סנהדרין קב:) שגם אחאב מסר נפשו ונפש כל בני ביתו עבור בזיון ספר תורה.

והנה כל הפוסקים דברו רק מבזיון וניוול המת שהוא לשעה שגם זה חמור מאד, אבל לעכב עוד את המת ככה שנה תמימה כמו שהוא בהצעת החוק, זה חמור עוד יותר. שמלבד שעוברין עוד בכל השנה כל יום ויום על לא תעשה ועשה במניעת הקבורה, אבל גם תסמר שערות אנוש על גודל הצער שיש לנפש המת בזה, כמבואר בזוה"ק (ח"ג פח:) ובפוסקים (עי' שו"ע יו"ד סי' שנז). גם אי אפשר לומר אחריו קדיש שנה תמימה.

גם מה שכתבו בהצעת החוק ליקח איברים לצורך אדם אחר, זה חמור עוד יותר מכמה טעמים.

והנה חשבתי לכתוב איזה הערות בביאור הלכה זו בכל הפרטים, אף שלא נצרכה אלא להעדפה, אבל יען שנסתבב שבאתי פה המרחץ, ואין לי כאן הספרים לכתוב המראה מקומות ולא רציתי לעכב עוד התשובה, לכן הנני כותב רק בקצרה, כי באמת די מה שהביאו הה"ג הביד"צ שליט"א, ולא ירהיב שום אדם להקל בזה זולת מי שאינו מאמין בהשארת הנפש, כי מי שהוא מאמין בהשארת הנפש יודע שנפשות הוא חובל בזה, ומי לא יירא לנפשו לנגוע בנפשות מתי ישראל.

והרא"ה ז"ל בספר החינוך (מצ' רסד) כתב בטעם האבילות שחייבו חכז"ל, כדי להשריש האמונה בלב, כי הבלתי מאמינים סוברים שכמיתת הבהמה מיתת האדם, ועל כן כדי להוציא דעה הזרה הזו של האפיקורסים מן הלב, חייבו חכמים אבילות שידעו שאין מיתת האדם כבהמה.

וככה הוא גם בזה, שהכופרים שאין מאמינים בהשארת הנפש ובדין שמים שלאחר מיתה, סוברים שהופקר לעשות עם מתי האדם כמו עם מתי הבהמה. ועל כן כדי להשריש המינות והכפירה ח"ו בלבות בני ישראל, עושים האפיקורסים חוקים כאלה לעשות עם המתים כרצונם שנה תמימה, שיהיה משכח מן הלב ענין השארת הנפש ודין שמים, כאשר זה דרכם בכל חוקותיהם שהמה נגד עיקרי האמונה ויסודי דת תורה הק'.

השי"ת ירחם ויצילנו חיש מהר מגלות המר והנמהר, וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

והנני ידידכם דורש שלום ת"ה באהבה רבה, מצפה לרחמי שמים במהרה

הק' יואל טייטלבוים