ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קכו

קכו

ולכאורה סבור הייתי לומר דאפשר שאף שאין למדין מן הכללות, מכל מקום זה ודאי דכיון שכתב כללא על כל פנים הרוב הוא כן, והטעם שמותר לסמוך על השוחט הוא בשביל חזקת כשרות שלו, ולא מיבעיא לדעת הפני יהושע שהוא חזקה מחמת רוב שבודאי הוא תלוי ברובא, אלא אפילו לדעת הסוברין שהיא חזקה בעצם מלידה על כל פנים אינו נגד הרוב. ואם כן כאן כיון שעל פי הכלל על כל פנים רובן רשעים תו אי אפשר לסמוך בכהאי גוונא על חזקת כשרות דאיתרע חזקתו יען שהוא נגד הרוב, ולא היה רשאי יהושפט לאכול משחיטתם אם לא מטעמא דמומר לעבודה זרה מותר לאכול משחיטתו, אבל גם זה דוחק דכיון דלאו כללא הוא אפשר לומר שהיה יהושפט יודעם ומכירם היטב, דאף מי שאבד לגמרי חזקת כשרות מחמת עבירות שעבר, מכל מקום מהני תשובה דפז"ב? דהיינו כשהוא באופן דליכא למיחוש לשום ערמה, וכל שכן בכהאי גוונא אם יודעם ומכירם היטב שלא חטאו מעולם שאפשר לסמוך על זה, ובזמן הגמרא היו בקיאין בקים ליה בגויה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות סנהדרין ובטור חושן משפט סימן ט"ו אלא שאחר דורות הגאונים אמרו שאין בקיאין עוד בזה, ואין הראיה מיהושפט אלא אם נימא שהוא כלל גמור כמו שאמרו בגמרא לא סלקא דעתך דהוו בהו גברי דמעלו.