ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קכה
קכה
ולבאר כל זה הנה הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"א פרק ב' כתב דאף שהוכיחו בפרק קמא דחולין (ד' ע"ב) מקרא דמושל מקשיב וגו' (משלי כ"ט) אף על פי כן אין למדין מן הכללות, צא ולמד מדורו של יהויקים ושל צדקיה (סנהדרין ק"ג), והובא זה בגליון הש"ס מרעק"א זלה"ה. והוא תמיה לכאורה דאם כן נסתר כל הראיה שבש"ס מהך דאכל יהושפט בסעודת אחאב, דיסוד ראיה זו על מה שאמר לא סלקא דעתך דגברי דאחאב הוו מעלו בשביל הקרא דמושל מקשיב, ואם אין למדין מאותו הכלל, שוב אפשר לומר שידע יהושפט באיזה גברי דאחאב שהיו מעלו ואכל משחיטתם. ומהתימה שהביא זה רעק"א בגליונו ולא העיר מאומה שצריך ביאור, וגם צריך להבין מה שהביא ראיה מדורו של יהויקים וצדקיה נגד אותו הקרא דכל משרתיו רשעים, דהלא הקרא מיירי במשרתיו שמייתי זה בש"ס על הזובחין אצלו ומשמשין אותו וכדומה, ומה שאמרו בדורו של יהויקים וצדקיה מיירי בסתם אנשי הדור שאינם משמשין אותו. ודוחק לומר בכוונתו שכל הדרים תחת הממשלה נקראים משרתים לענין זה על דרך שאמר הכתוב ועבדתם שם אלהים אחרים כמו שכתב רש"י ז"ל דמשנעשים עבדים לעובדיהם הוי כעובדי עבודה זרה, דבודאי אי אפשר לומר כלל דמה שאמר כל משרתיו רשעים קאי ח"ו על כל הדרים תחת הממשלה שאסור לאכול משחיטתם, ודורות של כל בני הגולה יוכיחו שהיו הרבה דורות צדיקים גמורים. ואף דאפשר שיש לחלק בין מלכות הרשעה של ישראל למלכי עכו"ם, דיותר נמשכין אחר מלכות ישראל מבמלכי עכו"ם, והרמ"ע כתב שם הטעם בשביל שנמשכין אחר המלוכה, ואפשר שבשביל זה לא הביא ראיה אלא ממלכי ישראל. אמנם בודאי גם במלכי ישראל יש חילוק בין המשמשין לפניהם ובין שאר אנשי הדור שדרים שם, כעין מה שהבאתי לעיל מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות בפרק קמא דעבודה זרה ובפירוש אמרו בגמרא בסנהדרין דף ק"ב ע"ב על דורו של אחאב דאי אפשר דלא הוי בהון צדיקי, ואם כן דברי הרמ"ע אינם מובנים בזה לכאורה.
וחשבתי דאולי יש לומר בכוונתו דהנה זה לשונו מלך נכנס לדין תחילה כנודע מהנהו תרי טעמי דאיתמרו בפרק קמא דראש השנה, ותו דכולי עלמא גריר אבתריה כטוב כחוטא, כמו שהוכיחו בפרק קמא דחולין מקרא דמושל מקשיב, ואף על פי כן אין למדין מן הכללות, צא ולמד מדורו של יהויקים וצדקיה בפרק חלק דף ק"ג, עכ"ל. וכתב בזה שני ענינים, האחד שכל העם גרורין אחר המלוכה, והשנית שמה שאמרו מושל מקשיב וגו' כל משרתיו רשעים הוא גם כן מטעם דגרורין אבתריה. ואפשר שאין כוונתו ששניהם שוין, דודאי משרתיו גרורין אחריו יותר משאר העם, אלא שיש להם דמיון במקצת באותו הטעם דגרורין אחריו. ומה שכתב צא ולמד מדורו של יהויקים וצדקיה קאי רק על מה שכתב בתחלה בשאר העם, לא על מה שכתב אחר כך במשרתיו, אבל הוא דוחק לפרש כן בדבריו. וחזינן גם בגליון הש"ס מרעק"א שהעתיק דברי הרמ"ע דאין למדין מן הכללות על הא דאמר בש"ס מושל מקשיב, ולא העתיק כלל מה שכתב בתחלה במלך דכולי עלמא גריר אבתריה, ועל כרחך שהבין דקאי גם על הך כללא דמושל מקשיב, וקשה כנזכר לעיל האיך מייתי ראיה מיהושפט.