ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן נז
נז
אמנם באמת מדברי הירושלמי בעצמו אפשר להשוותם בלי מחלוקת כי אף אחר ביאת בן דוד לא תתפשט מלכותו עד שיחזור כל ישראל בתשובה, וכבר הבאתי מדברי הרמב"ם שהסימן הראשון אם הוא מלך המשיח הוא שיחזור כל ישראל לדת האמת, אם כן אין להאמין בו כלל טרם שיחזור כל ישראל לתשובה, ואי אפשר שיהיה לו מלוכה. והמלבי"ם פירש בפסוקים שבתחלת התגלות מלך המשיח לא יהיה לו מלוכה עד שיחזור כל ישראל בתשובה, ואם כן אפשר שיבוא אליהו ומשיח ומשה ואהרן עמהם ועדיין לא נתפשט מלכות בית דוד. ומה שאמרו תחיית המתים אחרון מכולם, זה קאי על תחיית המתים כללי כשיקומו כל ישראל, אבל הצדיקים הגדולים יעמדו תחלה בימות המשיח, כמו שהובא שם ביפה תואר, והבאתי דבריו למעלה. וכבר הבאתי שבפירוש מבואר בדברי חז"ל שאליהו יבוא רק עם משה ביחד.
ובזה הבנתי סידור הברכות בגמרא מגילה דף י"ז שברכת השיבה שופטינו כבראשונה הוא על שם הכתוב ואשיבה שופטיך וגו' ויועציך וגו', ועל ידי זה כלו הפושעים ומתרוממת קרן הצדיקים ואחר כך נבנית ירושלים, וכיון שנבנית ירושלים בא דוד. ומבואר במדרש ילקוט שמעוני ישעיה ואשיבה שופטיך זה משה ואהרן ויועציך זה דוד ושלמה, ואם כן מבואר בסידור הברכות שיהיו אצלנו משה ואהרן דוד ושלמה ויטהרו את ישראל ויבנו את ירושלים, ואחר כך יהא מלכות בית דוד, ואם כן אין סתירה במה שאמר שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד אף שיהיו משה ואהרן בבנין בית המקדש ואין צריך לעשות מחלוקת. אמנם דברי התוס' יו"ט אי אפשר ליישב במה שאמר זאת אומרת בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד הוא ממה שאמר רבי יוסי שהתנאי היה אחר החורבן שאימתי שיבנה בית המקדש יחזיר הדבר לכמו שהיה, ולמה הוצרכו איפוא לתנאי, הלא בית דין שהוא גדול מהם יוכלו בעצמם לבטל אז תקנת הראשונים, ועל כרחך דחשו שמא יהיה בנין בית המקדש בדור שלא יהיו גדולים מהם ואם כן צריך לומר שהוא קודם למלכות בית דוד, ואם כן אם אי אפשר שיהיה בנין בית המקדש בלא משה ואהרן אף אם הוא קודם להתפשטות מלכות בית דוד, אבל גדולים המה מכל הדורות. ובמפרשים יש גם פירושים אחרים בדברי הירושלמי שאליבייהו אפשר ליישב כנזכר לעיל, אבל לפירוש של התוס' יו"ט אי אפשר ליישב בלי מחלוקת.