ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן נו

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נו

ובחידושי הרש"ש על המשניות בפרק ה' דמעשר שני כתב על התוס' יו"ט שהביא מירושלמי כנזכר לעיל שסתירה לזה הוא מגמרא יומא דף ה' ולא העיר מדברי התוספות הנזכר לעיל אלא שהביא אחר כך מסכת שכתב בשם הזוהר הקדוש במדרש הנעלם פרשת תולדות דבנין בית המקדש קודם לקיבוץ גליות וקיבוץ גליות קודם לתחיית המתים מ' שנה. הנה הבין מדברי הזוהר הקדוש האלו שהוא כדעת הירושלמי, ובאמת המעיין בזוהר הקדוש שם במקומו יראה שאין משם ראיה, ואדרבא, דז"ל הזוהר הקדוש בדף קל"ט ע"א : אמר ר"י? וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא א"ל? לא דתנן בנין בית המקדש קודם לקיבוץ גליות, קיבוץ גליות קודם לתחיית המתים, ותחיית המתים אחרון שבכולם, דכתיב בונה ירושלים ה' והדר נדחי ישראל יכנס, ואחר כך הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם שהוא תחיית המתים. ומשמע מזה שהכל יהיה אחר ביאת המשיח, דאם נימא דאפשר שיהיה בנין בית המקדש וקיבוץ גליות קודם לימות המשיח אין ראיה מאותה ברייתא דתחיית המתים וימות המשיח לאו חדא הוא כי אינו מוזכר שם אלא שתחיית המתים אחרון מבנין בית המקדש וקיבוץ גליות, ואם יש אפשרות שיהיה זה קודם ביאת המשיח אם כן יש אפשרות שיהיה תחיית המתים בפעם אחת עם ימות המשיח. ועל כרחך שזה פשוט בעיניהם שבנין בית המקדש וקיבוץ גליות הוא אחר ביאת המשיח, ואם כן כיון שתחיית המתים אחרון מכולם על כרחך שהוא הרבה אחר ימות המשיח. ועל כל פנים זה ודאי שאין שם רמז ורמיזה שבנין בית המקדש קודם ביאת המשיח. ובלאו הכי לפי מה שהבין גם הרש"ש מדברי הש"ס יומא דפליגי על הירושלמי בזה אם כן גם לפי הבנתו שדעת הזוהר הקדוש כדעת הירושלמי מכל מקום פלוגתא הוא בש"ס בבלי ועדיין לא יצאנו ממחלוקת התנאים בדבר זה.