ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קכד

קכד

והנה בעיקר המימרא דרב שהיה מבי טבחא דאחאב יש סתירה גדולה בדברי המדרש תנחומא פרשת מסעי על הכתוב כי אתם באים אל הארץ זה שאמר הכתוב (איוב ל"ה, י"א) מלפנו מבהמת הארץ ומעוף השמים יחכמנו, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל למדו מפרו של אליהו וכו' שלא רצה לילך לעבודה זרה, ומעוף השמים יחכמנו אמר הקדוש ברוך הוא למדו מהעורבים שהיו מכלכלים אליהו שנאמר והעורבים מביאים וגו', מהיכן היו מביאים, משולחנו של יהושפט, ולפי שלא היו רוצים העורבים ליכנס לביתו של אחאב להוציא משולחנו כלום לאותו צדיק מפני שהיה ביתו של אחאב מלא מעבודת גלולים הוי ומעוף השמים יחכמנו אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל למדו מן הפר ומן העורבים ואל תפנו אל האלילים להסתכל בהם, מנין ממה שקראו בענין והורשתם את כל יושבי הארץ וגו'. וזה פלא שהוא לכאורה היפך ממש מדברי הש"ס, שאמר רב שהיה מבי טבחי דאחאב, ובבעלי התוספות שם בפרשת מסעי העירו בזה דלא הוי כשיטת התלמוד, וקשה להבין במאי פליגי, דבקרא אין שום רמז לא כדברי זה ולא כדברי זה, דכתב סתם והעורבים מביאים, ואין שום רמז בזה מהיכן הביאו. וצריך לומר בשניהם דקבלה היתה בידם, ואם סתרי הקבלות על כרחך אחד מהם אינו אמת, וזה דבר קשה להבין.

וביותר תמוה מאוד לפענ"ד לכאורה להבין דברי המדרש תנחומא דכיון דלדעתם לא נכנסו העורבים כלל לביתו של אחאב אלא הביאו הכל משולחנו של יהושפט, אם כן הרי לא היה בזה הדיבור כלל להתיר שחיטת טבחא דבי אחאב, וכיון דאין בזה התירוץ דעל פי הדיבור שאני, לא היה אפשרות כלל שיקחו מאחאב בשביל שהיה נבילה והם היו שלוחים מהקדוש ברוך הוא בדרך נס לכלכל את אליהו, והיה צריך להיות מאכל כשר, ואם כן האיך אמר ללמוד מכאן שלא להסתכל בעבודה זרה, ומביא מזה ראיה למה דכתיב בקרא לבער העבודה זרה ולהוריש יושביה שלא לפנות אליהם, הלא שם טעמא אחרינא אית ביה בשביל אכילת נבילות, ואין ראיה יותר. גם בעיקר הדבר שמביא המדרש ראיה מפר ועורבים למה דמבואר בקרא כבר הקשו בגמרא כי האי גוונא כיהודה ועוד לקרא, שאין להביא ראיה מיהודה למה שמבואר בקרא, וכמו כן אין להביא ראיה מפר ועורבים להקרא.