ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן פא

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פא

ויודע אני כי המתעקש עדיין יתעקש בזה יען שאין מבואר בהדיא בספר היד השלש שבועות וכבר הבאתי מדברי הרא"ש (בתשובה כלל ל"א אות ט') והריב"ש (סימן מ"ד) שהאינם יודעים לוקחים מדברי הרמב"ם היפך דבריו, בפרט כשיש נגיעה עצומה לאותן הקשורים מאוד באותה התאוה המרובה שבדורינו להיות עם וממשלה ככל הגוים, אבל לדינא הנה ראשית שאף לו יהא שאינו מפורש כל כך בספר היד מכל מקום ודאי שאי אפשר לדחות על ידי זה דברים המפורשין וברורין בתשובותיו שהחמיר מאוד באלו השבועות, ובפרט שנתחזקה תשובה זו מן הרמב"ם ז"ל לעת זקנתו אחר שכתב כל חיבוריו.

ועיין בבית יוסף (או"ח ריש סימן קנ"ט) בדין כלי מנוקב לנטילת ידים שהביא מהתרומת הדשן (ח"א סימן רס"א) שכתב דכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא נקטינן לקולא דקיימא לן כל ספק בטהרת ידים טהור, אך מה דאשכחנא בהדיא בפסקי הגאונים לאסור ולא אשכחנא בפסקי גאון אחר בהדיא להיתר אלא דדייקינן מיניה בהוכחה דהכי סבר קשה לסתור דברים המפורשים בהדיא עיי"ש.

וחזינן דאף במה שעל פי הלכה ספיקו לקולא מכל מקום אי אפשר לדחות דברים המפורשים בהדיא מחמת דברים שאינם מפורשים בהדיא, אף שיש בהם הוכחה, מכל שכן בענין חמור כל כך שהחמירו חז"ל בו יותר מכל האיסורין שבכל התורה כולה (כתובות קיא.), האיך אפשר לדחות דברים המפורשים בהדיא בדברי הרמב"ם ז"ל ולעשות סתירה בדבריו ממקום שאינו מפורש בהדיא.

ובפרט כשהוא בלי תשובה הוא ברור ומפורש בדברי הרמב"ם ז"ל (פ"ז מהלכות תשובה הל' ה') שהוא נגד הבטחת הקרא, שכתב הרמב"ם ז"ל (פי"א ה"א) שכל מי שחושב היפך המבואר באותה הפרשה הוא כופר בתורה, ואם כן כל שכן אם הוא בדרך הפרת הדת רחמנא ליצלן שזה ודאי גרע הרבה מהיכא שהוא בלי תשובה, ובודאי שלהאמין בזה הוא כפירה גמורה בתורה הקדושה, ובפרט שאריה שאג המהר"ל מפראג ז"ל מי לא יירא במה שנתן על העברת על אלה השבועות דין משומד רחמנא ליצלן להיות ביהרג ואל יעבור, ואין בדורינו מי שיוכל להכריע כנגדו.