ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן סט

סט

גם מה שכתב באור החיים הקדוש פרשת בלק על הכתוב (במדבר כ"ד, י"ז) וקם שבט מישראל שיבוא בדרך הטבע, זהו דברי הש"ס בקצת ביאור, שאם זכו יבוא ארי' משמיא, ופירש בזה הכתוב דרך כוכב מיעקב, שאז יהיה ביאתו בדרך פלא שיראו כי בא הגואל משמים במופת ובלא זכו יבוא עני ורוכב על החמור, ופירש בזה הכתוב וקם שבט מישראל שיהיה ביאתו בדרך הטבע כמו שבאו משה ואהרן למצרים רוכבים על החמור ילידי אשה בדרך הטבע ושחקו מהם פרעה וכל עבדיו וחרטומיו, ואחר כך הראו את גבורתם על פי ה' וכמו כן יהיה המלך המשיח שיהיה ילוד אשה ויבוא כדרך הקמים בעולם בדרך הטבע ויבוא עני רוכב על החמור שזה שפלות כי בעיני הבריות העני הרוכב על החמור הוא שפל אנשים, ועל כן סיים האור החיים הקדוש שיעשה מה שנאמר בסמוך שנאמר שם ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ופירש רש"י ז"ל כל האומות שכולם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון,

ואין לך פלא גדול מזה שעני רוכב על החמור שנראה שפל אנשים יכבוש אחר כך את כל העולם כולו, וכאשר כתב הרמב"ן (שה"ש ח', י"ג) שזהו כדי להראות שאינו כלל בדרך הטבע ולא בכלי זיין אלא במאמר ה'. ופתאים הבינו מדברי האור החיים הקדוש האלו שהכל יהיה בדרך הטבע והדברים מבוארים כאשר כתבתי שלא כתב דרך הטבע אלא על עצם ביאתו והתגלותו בתחלה, וכמו שכתב גם הרמב"ם באגרת תימן שהמלך המשיח לא יהיה נודע לבני אדם טרם התגלותו, אבל אחר כך יראו נפלאותיו עד שיכבוש את כל העולם כולו.

גם מה שנמצא באיזה מקומות בדברי חכמינו ז"ל שהגאולה תהיה קמעא קמעא כל זה יהיה אחר ביאת המשיח כי אורו של משיח נורא הוא מאוד, ואי אפשר לסבול אור גדול כזה בפעם אחת, אלא קמעא קמעא. גם במצרים היה אור גדול בליל התקדש חג הפסח, אבל בקריעת ים סוף היה האור יותר גדול ואחר כך במתן תורה הרבה גדול יותר ולא היה במציאות שיהיה הכל בפעם אחת. ועל דרך זה יהיה אחר ביאת המשיח שיתגלה האור בכל פעם יותר. גם כמה מעלות ברוחניות ובגשמיות יהיה בכל פעם יותר בהדרגה, וזהו קמעא קמעא, אבל קודם, יהיה ביאת המשיח, ואפס בלתך גואלנו לימות המשיח, הוא ולא אחר. ובפרט ליקח מעצמנו טרם הגיע הקץ הוא איום ונורא, הן מצד חומר השבועה, והן מצד הטעמים האחרים שיתבארו. הרחמן יתברך שמו הוא יצילנו ממחשבה איומה כזו להשתתף בכנסת הרשעים האלו רחמנא ליצלן.