ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן סח

סח

והנה המהרסים לקחו גאולה מעצמם על ידי השתדלות מגונה אצל האומות לעשות כמעשיהם, תולין עצמם באילן גדול הרמב"ן ז"ל (בשיר השירים ח', י"ג) שכתב שברשיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל כדכתיב (ישעיה ס"ו, כ') והביאו את כל אחיכם וגו'. וכל מי שיש לו מוח בקדקדו ורואה הדברים בפנים, רואה שאין בדבריהם כלום. ראשית יסד הרמב"ן ז"ל דבריו על הכתוב (ישעיה ס"ו, כ') והביאו את כל אחיכם, ומבואר שם בקראי שזה קאי על אחר מלחמת גוג ומגוג שיכנעו כולם ויתקבצו מכל הגוים ומכל הלשונות להגיד כבודו יתברך שמו בגוים על גודל האות הנעשה, ואחר כך כתיב על זה והביאו את כל אחיכם כמו שכתבו כל המפרשים שם שיביאו את בני ישראל הנטמעים בין העמים ולא עלו מקודם מנחה למלך המשיח לארץ ישראל, ועיי"ש בפסוקים ובמפרשים שעל כרחך שזה קאי על אחר ביאת המשיח ואינו מדבר בזה מעצם הגאולה האיך תהיה.

ועוד הלא מבואר שם תיכף בדברי הרמב"ן שכתב הטעם שיהיה מלך המשיח עני ורוכב על החמור, רמז כי לא בקשתם ובחרבם ירשו ארץ ולא בסוס ורכב כי אם ברצון הבורא שיפיל וישפיל כל האומות לפניהם והכרתי רכב מאפרים וגו' (זכריה ט', י') שלא יצטרכו לכלי זיין כדכתיב (שם י', י"ב) וגברתם בה' ובשמו יתהלכו, עכ"ל. ומבואר בזה בפירוש שדעתו ז"ל שלא יהיה גאולה על ידי שום השתדלות טבעי ואף לא יצטרכו לכלי זיין אלא במאמר ה', ועל כרחך שגם מה שכתב קודם שיהיה בעזרת האומות אינו אלא ענין נסי וכמו שכתב הרמב"ם (בפירוש המשנה בחלק, ובאגרת תימן) שישלימו עם מלך המשיח כל האומות כי יתבהלו מפניו.

וכן כתב בספר היד (פרק ט' מהלכות תשובה ה"ב) על מלך המשיח שיבואו כל הגוים לשמעו, ויהיה מזה כבוד ה' שגם האומות יבואו לעזור כמו שכתבו חכמינו ז"ל מדרש רבה (דברים פרשה ג' סימן ו') אין שבחה של מטרוניתא בזמן שהיא מתקלסת מקרובתיה אלא בזמן שהיא מתקלסת {מרחוקתיה} [מצרותיה] גם אי אפשר לנו לידע הטעמים בכל הדברים שהם אחר ביאת המשיח, גם לא נוכל לידע באיזה אופן שיהיה כמו שכתב הרמב"ם (פרק י"ב מהלכות מלכים ה"ב) שהדברים סתומים ולא נוכל לידע מקודם באיזה דרך יהיה הדרגת הענינים אבל זה ברור שלא תהיה גאולה עד ביאת המשיח, כמבואר בכמה מקומות אין מספר והבאתי הרבה מהם למעלה.

וזה לשון הרמב"ם ז"ל באגרת תימן שכשיחשבו הגוים שאומה זו לא יהיה לה ממשלה לעולם ולא יגאלו מן השעבוד בו, וכל החכמים כולם פה אחד בעצה זאת, אז יגלה המשיח. ומבואר גם בגמרא (סנהדרין צח.) אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל, ופירש רש"י ז"ל שלא תהא להם שום שלטנות לישראל אפילו שלטנות קלה ודלה. ואם כן אותה מלכות הזלה שקודם מלכות בית דוד מעכבת ביאת בן דוד. ומה שנמצא באיזה מקומות מעטים רמז על עזרת האומות גם זה קאי על אחר ביאת המשיח, שעכשיו לא נוכל לידע הטעמים וסיבות הדברים איך שיהיה, עד שיבוא מלך המשיח ויאר עינינו.

גם דברי הרד"ק (שבסוף תהלים) הם כעין דברי הרמב"ן, שכתב כל יסוד דבריו מהכתוב (ישעיה ס"ו, כ') והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' שהכתוב זה הוא אחר מלחמת גוג ומגוג, והרד"ק עצמו (שם בישעיה ס"ו) כתב על אותו הקרא שזה יהיה אחר הפלא הגדול שיראו הכל במלחמת גוג ומגוג, ועל כרחך דקאי על אחר ביאת המשיח. גם סיים הרד"ק שזה יהיה לפי שבטחו ישראל בגלות בקל יתברך לבדו, אם כן תלה הדבר במה שיבטחו בהשם יתברך לבדו, לא בפעולה אחרת, ומכל שכן שעל ידי פעולה האסורה שאי אפשר להשיג איזה גדולה מצד הקדושה,

ואף בבית שני שלא היתה גאולה אמתית כנודע והיה על ידי כורש מכל מקום היה הכל על ידי נבואה, שמלבד שידעו הזמן המבואר בקרא שבעים שנה, עוד התנבאו להם חגי זכריה ומלאכי על כל מה שעשו כמבואר בקראי, ואף כורש עצמו עשה על ידי נבואה כמבואר בקרא (עזרא א' ב'), כה אמר כורש וגו' נתן לי ה' אלקי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים ופירש רש"י פקד עלי שצוה עלי על ידי ישעיה הנביא, והרי שעשה זה בשביל אמונתו לנבואת ישעיה הנביא, לא בשביל פעולה אחרת. וזה ודאי שהגאולה העתידה תהיה בהתגלות הרבה יותר מכמו שהיה בבית שני, כמו שמובא בזה להלן.

ובכל אופן ואופן אי אפשר לשום גאולה בלא תשובה, כמו שפסק הרמב"ם ז"ל מקראי. ובכללי הראב"ד (הנדפס בתחלת ספרי הרמב"ם) הובא מהכנסת הגדולה שכתב בשם המשפט צדק, שכשהשיג הראב"ד על הרמב"ם ולא השיגו הרמ"ך אין ראיה שסובר הרמ"ך כהרמב"ם, דאפשר שאחר שהשיג הראב"ד על הרמב"ם לא חשש עוד להשיגו, וכתב על זה הכנסת הגדולה שיש ללמוד מזה דהיכא דהמשיגים לא השיגוהו סברי כוותיה, ואם כן גם בזה שלא השיגו הראב"ד ולא שום אחד מן המשיגים, על כרחך דכולי עלמא סברי כוותיה שאי אפשר לגאולה בלא תשובה. וכבר ביארתי למעלה הכוונה בזה.

ואף המהר"ל שסובר שהסימן לגאולה הוא רק ביאת אליהו ואין להאמין לשום גאולה קודם שיבוא אליהו, וזהו דעת רוב הראשונים ומשמעות הגמרא, כאשר הארכתי למעלה, אבל ודאי דסברי שאליהו יחזור כל ישראל בתשובה, כמו שדרשו חכמינו ז"ל בכמה מדרשות מקרא (מלאכי ג', כ"ג – כ"ד) דהנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו', והשיב לב וגו', וזה פשוט. ומבואר שאי אפשר להאמין לשום גאולה אם היא בלי תשובה, שהוא כנגד הבטחת הקרא, וכבר דברתי מזה באורך.