ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קל
קל
שוב ראיתי בזוה"ק פ' קדושים דף פ"ד ע"א שכתב וז"ל תנן מלמד שנתקפלה לו א"י, וכי א"י דאיהי ת' מאות פרסה על ת' מאות פרסה האיך אתעקרת מאתרה ויתבה תחותוי, אלא ארץ אחרא עלאה קדישא אית לקב"ה וא"י איקרי והיא תחות דרגא דיעקב דקאים עלה ואחסין לה קב"ה לישראל, עכ"ל. ואינו מובן לכאורה שהרי כתבו הטעם שקפל הקב"ה כל הארץ תחתיו כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו והנה ישראל צריכין לכבוש ארץ ישראל דלמטה אשר האומות שוכנים בתוכה בעת שרצון הקב"ה להעשות כן, ולפי דברי הזה'ק שהארץ שקפל תחתיו היא ארץ אחרא עילאה קדישא א"כ איננה אותה הארץ שצריכין בניו לכבוש מידי האומות. אבל הוא הדבר אשר דברנו כי הארעא קדישה עילאה היא המרכז פנימי של א"י דלמטה שורשו וקיומו והא בהא תליא וכאשר קפל כל אותו הכח תחת יעקב אבינו נכלל בזה גם א"י דלמטה והכל א' הוא, וכל הענינים שבדברי חכמים בפרט זה מתפרשים בדרך הנ"ל, ויש לדבר עוד בזה הרבה אלא שאין להאריך כ"כ בדברים הנעלמים, ואין לנו עסק בנסתרות, ולא כתבתי אלא להעיר לשבר את האוזן קצת כי האפיקורסים אינם מאמינים בכ"ז עבור שאין רואין בעיניהם שנבקע האדמה תחת הטמאים שמטמאים את הארץ עיניהם להם ולא יראו והמבין יבין וישים לבו לדבר אמת. ומיושב בזה קושית הרמב"ם בס' המורה על הקרא דיראה כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר ה' דכיון שהמקום היה ידוע שהוא הר המוריה ומקום המקדש למה לא אמר בפירוש שהוא המקום אלא אמר בלשון נסתר במקום אשר יבחר כאילו לא נודע עדיין איזה הוא המקום, ונדחק לתרץ, ולפי הנ"ל מיושב דכיון שאז בשעת קבלת התורה היו שוכנים בא"י הכנענים הטמאים, וא"י ומקום המקדש היתה מתקפלת והולכת עם ישראל במדבר נע ונד לכל מקום שהיתה נסיעת ישראל א"כ לא היתה קביעות להמקום ולא נודע איה מקום כבודו, ע"כ קראו בלשון נסתר. ובחידושי תורה הארכתי וישבתי בזה כמה וכמה ענינים, גם כמה מאמרי כחז"ל מיושבין בזה בטוטו"ד לא עת האסף פה.
ותמצית הדברים שבא"י יש שני אופני הקאה בעוברי עבירה, האחד הוא אז בשעת מעשה כשנפנה לדבר עבירה המטמא את הארץ יען שקדושת הארץ אינה סובלת אותם נתרוקן ממנה אל כח אדמה טמאה מארץ העמים כמו שפי' בצמח הקרא דשכבו לארץ חוצות אלא שהוא בדרך נסתר שהארץ מתקפלת תחתיו וביאה תחתיו כח אדמה טמאה. ועכ"פ הוי גם זה הקאה מן הארץ שיען שאינה סובלת אותו עושה הפעולה שיסתלק ממנה אלא שעדיין הוא בתוך המקום שהוא בגבולי א"י וראוי לקדושת הארץ וכשמגיע הזמן להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ אזי כלה מתגרשים מכל המקומות שהם בגבולי הארץ בכל אופן ואופן, וא"כ במה שאה"כ ותקיא הארץ את ישוביה וכן ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם נכלל בזה הכל הן הקאה הראשונה הנעשה בהסתר מפשעיהם לכל חטאתם והן ההקאה האחרונה הנעשית גלוי לכל. וא"כ הרשעים באמת אינם דרים בא"י מעולם כי בכל מדרך כף רגלם נסתלק כח קדושת הארץ, אלא שהוא דבר נעלם מסתם בני אדם, אבל הקדושים אשר בארץ המה השרידים אשר ה' קורא מרגישים בקדושת הארץ בלי ספק ויודעים מי הוא זה ואי זה הוא שדר בא"י או לאו ורצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחונו ומרגישים היטב באבק ועפר הארץ שתחת בני אדם גם בני איש אם הוא מכח קדושת הארץ או לאו ובמי שהמה מרגישים שדר בא"י בודאי הוא צדיק, ואף אם רואהו עובר עבירה שנעשה עי"ז בחזקת רשע מ"מ ע"כ שעשה תשובה ונעשה צדיק, כי לולא זאת היתה הארץ מסתלקת תחתיו ולא היה דר בא"י.
והנה רוב דברי הס' חסד לאברהם מיוסד על דברים נעלמים שאינם מובנים אלא ליודעי בינה ולכן גם כאן דבר בענין שאינו ניכר אלא ליודעים ומשיגים דכוותיה בני גילו קדושים וטהורים כבני חבריא אשר אתו עמו המרגישים בקדושת הארץ. והרבה פעמים מצינו כעין זה בספרי חכמי האמת. ובכתב יושר דברי אמת מהקדוש מהר"פ מזבאריזש הביא שם בסי' י"ח ממורו המגיד הקדוש מהרד"ב זצוקלה"ה ממעזריטש הפי' במשנה הבנים יוצאים בקשרים וכו' אלא שדברי חכמים בהוה ופי' שם המשנה על מדריגות גבוהות וע"ז סיים אלא שדברו חכמים בהוה ור"ל כפי מה שהם היו כך היו מדברים על עצמם לא על זולתם יעיי"ש. וככה הוא בענין זה שהחסל"א מדבר מבני גילו היודעים ומבינים מי שהוא בארץ ישראל או לאו. ועל כל פנים יש מקום לפרש דברי החסד לאברהם האלו אף ככתבם ולשונם גם לפי זמנו. ולדינא אין נ"מ בכ"ז אלא ראיתי לכותבו על הספר למען גודל התמיהה שיש בדבר ורבים הם התועים ומתעים בעו"ה ע"כ ראיתי להעיר וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.