ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן לט

לט

עוד קשה לי מגמ' פסחים דף מ"ט ע"א אמר רב כהנא אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי אמרו לי' והא למקום תורה גלית לא גלאי כדגלי אינשי ופירש"י ז"ל רב כהנא עלה מבבל לארץ ישראל כדאמר בהגוזל ומאכיל, לא גלאי כדגלי אינשי שאר תלמידים יוצאין מדעתן ואני יצאתי על כרחי מחמת מרדין ואימת מלכות. וקשה טובא דל"מ לפי דעת הרמב"ן שהעולה לארץ ישראל מקיים מ"ע דאורייתא האיך קרא לזה גלות ועונש על דנסיב כהנתא מה שעלה בידו לקיים מ"ע דאורייתא דאף שתחלת יציאתו לא היה מדעת עצמו מ"מ הלא במצוה דאורייתא גם כפאו ואכל מצא יצא אף שלא היה כלל כוונת מצוה, ומכש"כ בהך דרב כהנא שבוודאי אח"כ נתכווין למצוה, ובפרט שבא למקום תורה למתיבתא דר"י ור"ל האיך חשב זה לגלות, וכן כששאלו אותו והלא למקום תורה גלית למה לא שאלו אותו ג"כ והלא לארץ ישראל גלית.

ונראה מזה שע"ז לא היה שום הוה אמינא בעולם שמה שבא לארץ ישראל לא הוי גלח אלא ע"ז היה להם הו"א שיען שבא למקו תרוה לכן לא הוי גלות וגם ע"ז השיב שכיון שלא בא מדעת אלא מאימת מלכות הוי זה גלות ולא נמצא אח"כ בש"ס שום תשובה ע"ז והוא פלא אף לדעת שארי הראשונים ז"ל שסברי שאין מ"ע בישיבה בארץ ישראל מ"מ זכה הרבה בכל מצות התלויות בארץ וגם כל תורתו ועבודתו להשי"ת חשוב שמה הרבה יותר וכל השתוקקות שלהם הי' רק לעבודת השי"ת, ואינו מובן למה נקרא זה אצלם גלות, ולא ראיתי מי שיתעורר לתרץ זה, ובעיני צע"ג ליישב כ"ז ואי"ה בסוף הקונטרס אחר ביאור כל השיטות אדבר עוד מזה.