ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן כג
כג
ואחרי כותבי זאת הראה לי תלמיד חכם אחד שמבואר בדברי הרמב"ן עצמו בסוף פרשת עקב בענין כיבוש יחיד וזה לשונו: והטעם כי דוד כבש אותה ברצון נפשו שלא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה וכו' ומפני שלא נעשה הכיבוש ההוא במצות התורה אמרו מקצתם לא שמיה כיבוש. ומבואר בזה שגם הרמב"ן ז"ל סובר שהניח דוד מז' אומות והלך לכבוש בחוצה לארץ בלא אורים ותומים ובלא סנהדרין. ובעיקר הדבר מה שעבר דוד על הרבה חטאים כאילו, כבר כתבתי הנראה לפי עניות דעתי. ומה שסתם הרמב"ן ז"ל דבריו שעבר דוד על כל אלו העבירות ולא ביאר שהיה מן השמים אין זה קושיא שכן מצינו גם גבי אברהם אבינו ע"ה שכתב הרמב"ן ז"ל בפרשת לך: ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקנית במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בה', גם יציאתו מן הארץ שנצטוה עליה בתחילה מפני הרעב עון אשר חטא כי האלקים ברעב יפדנו מן המות ועל המעשה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה במקום המשפט שמה הרשע והחטא עכ"ל. והרואה בלשון זה יוכל לדמות שבאמת עשה אברהם אבינו ע"ה חטאים גדולים ומכשולות וח"ו בסיבתו יצא הרשע, והרמב"ן ז"ל עצמו הביא המדרש רבה שאמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש הדרך לבניך שמבואר שם במדרש על כל הפרטים שהיה צורך בשביל בניו וה' אמר לו לעשות כן אם כן לא חטא. וכבר הארכתי לעיל מה שמוכרח לתרץ סתירת דברי הרמב"ן, אבל הרמב"ן ז"ל קיצר בביאור דבריו שכן דרכם של הראשונים ז"ל לקצר בכהאי גוונא בענינים כאלו, וכן הוא בזה בענינו של דוד.
אבל דא קושיא היא דכיון שסובר שעבר על חיובו להוריש שבעה אומות ולא שאל באורים ותומים ולא בסנהדרין האיך הוכיח מזה שהיתה העבירה מה שעבר על מצות עשה דוישבתם בה, והלא בעצמו כתב בספר המצוות שאין ללמוד מעשה דהחרם תחרימם על מצות עשה דישיבה.
ולעיל נדחקתי לדעת הרמב"ן דאולי סובר שלא היה אותו היבוסי מז' אומות, גם סובר שאין עוברים על הלאוין דלא ישבו בארצך בשאר אומות, אבל אחרי ראותי דבריו הנ"ל שבפרשת עקב נסתר תירוצי שהארכתי לעיל. ואולי חזר בו הרמב"ן ז"ל ובעת שכתב ספר המצוות לא היתה דעתו כמו שכתב בספרו על התורה בפרשת מסעי בכתוב (במדבר לג, נג) והורשתם את הארץ וישבתם בה ששמה הוא המקור לדעת הרמב"ן ז"ל שהוא מצות עשה, וכתב שם דעתו בזה והביא ראיות ופליג על רש"י ולא הביא שם אותה הראיה מכיבוש יהושע ודוד שהביא בספר המצוות, או אולי בשביל שדעת הרמב"ן כן מכח סברא ושאר ראיות שיש לו פירוש גם בזה כן לפי דעתו אף שאינו מוכרח כאשר הבאתי לעיל דברי הב"ח שכתב על הראש ושאר פוסקים שלהפוסק שיש לו יסוד קיים מכבר מצרף עוד סניפים אף שאינם כהלכה לרווחא דמילתא. וצע"ג להבין דברי הרמב"ן ז"ל. וה' יאר עינינו להבין כל דברי הראשונים ז"ל. אבל זה ודאי שלדעת רש"י והרמב"ם וסייעתם שסברי שאין מצות עשה בישיבה בארץ ישראל לא קשה מידי מזה.