דברי יואל מכתבים חלק א/על חומותיך ירושלים/מכתב א

<< מלחמת ה' • דברי יואל מכתבים חלק א • על חומותיך ירושלים מכתב ב >>

מאז נתיסדה בירושלים עיה"ק העדה הנפרדה מן פורקי עול בשם "העדה החרדית", ע"י גאוני וצדיקי אה"ק, הוזקקו תמיד לעזרת אחינו שבגולה, הן בגשמיות והן ברוחניות, היהדות הנאמנה לה' ולתורתו הקדושה בא"י סבלה הרבה מן הקמים עליהם לצור להם, אשר תמיד פרשו רשת לרגלם לבלעם חיים ולכבוש את מבצרי התורה תחת רשותם, ולטעם זה הוצרכו תמיד לעזרה מחו"ל, וזהו שעמד להם להחזיק מעמדם כלפי השלטונות בתור קהלה מיוחדת לעצמה.

רבינו הקדוש כממשיך דרך אבותיו הקדושים - מן רבינו הקדוש בעל "ישמח משה" שעסק תמיד עבור מעות רמבעה"נ, וזקנו הקדוש בעל "ייטב לב" ואביו הגה"ק בעל "קדושת יו"ט" שיסד כולל סיגוט בצפת"ו מקום זקינו הגה"ק מטאלטשווא - היה קשור לאה"ק בכל לב ונפש ומסר נפשו עבור הישוב הקדוש בא"י.

מאז ביקר רבינו בא"י בשנת תרצ"ב בפעם הראשונה ונפגש שם עם גדולי התורה, חסידים, מקובלים ואנשי מעשה, ובתוכם הכהן הגדול מאחיו המקובל המפורסם הרה"ק מו"ה חיים שאול דוויק זצ"ל, נקשר עוד יותר בקשר אמיץ לתושבי אה"ק, וכמו שכותב רבינו בשנת תרצ"ב, בתשובתו לקהל הקודש אשר בחרו בו לכהן פאר בתור רבה של ירושלים:

הן אמת כי עוצם תשוקת עיה"ק בלבי קשורה,

ולא אוכל לשכוח מתיקת האורה,

אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה,

וזה הרבה שנים אשר נפשי אוותה לישיבתה,

ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה,

ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה,

אשר בלב ונפש צמיאה ורעיבה,

למנוחת יהודה וירושלים העריבה,

ומי יתן לי אבר כיונה,

אעופה ואשכונה,

בעיר הקודש מקום השכינה.

מדברים קצרים הללו בולט גודל תשוקתו לישיבת אה"ק והתקשרותו ליושבי בה בקדושה ע"ד מסורת אבוה"ק. ומאז נקשר אתם עמד עמהם בקשר אמיץ, והרבה דברים קשים מעניני אה"ק, עלו על שולחן המלך מלכי רבנן לפותרם. ואחד הי' רבינו שידע שעם לפתור ענינים קשים בא"י ברוחניות, זקוקים תושבי עיה"ק לעזרה גם בגשמיות, ולא לחינם ראו בו בני ירושלים את מנהיגם המובהק ואת אביהם האהוב, כי כאשר ישא האומן את היונק נשאם על כתפיו במסירת נפש ממש. ועוד בשנת תשי"א כאשר ישב על כסא הרבנות בירושלים הגאון ר' זעליג ראובן בענגיס זצ"ל, הוכתר מרן זצ"ל בנזר הנשיאות "נשיא העדה" (ראה להלן מכתב ק"ד), ואחר פטירתו של הגאון הנ"ל הוכתר פה אחד למלך שלם בעיר הקודש, כלילת יופי משוש כל הארץ.

והנה, הגם שרבינו קבע דירתו בחו"ל, אבל עיניו ולבו היו תמיד מכוונים למקום הקודש, ולא הסיח דעתו אפילו רגע מקהל עדתו וצאן מרעיתו בעיה"ק ת"ו הן בעניני הכלל והן בדאגות פרטיים של כל אחד ואחד, חיזק אותם תמיד ועודדם כאב את בנו ירצה.

ובביקורו באה"ק במשך שנות רבנותו ארבע פעמים (תשי"ב, תשט"ו, תשי"ט, תשכ"ה) ותגעש ותרעש הארץ מגודל השמחה והתרוממות הנפש ששררה אז אצל דרי הקודש, והרשומא קדישא שנשאר חקוק בלב כל אחד ואחד לא יצוייר בחרט עלי גליון, ותקצר היריעה מהכיל כל מה שראו ושמעו בימים הספורים הללו, ואשרי עין ראתה כל אלה.

והנה במדור הזה באים בדפוס מכתבים שנכתבו לירושלים עיה"ק מזמן לזמן, דברים חוצבים לכל מאורעות העדה, ובתוכם מכתבי "קריאת השנה" אשר בו יוכיח בנעימות ואהבה, על מאורעות השנה שעברה, ולעומת זה מורה דרך והנהגה על השנה הבאה לטובה, כאשר עיני הקורא תחזנה מישרים, ישמע חכם ויוסיף לקח, ונבון תחבולות יקנה.