דברי יואל מכתבים חלק א/על חומותיך ירושלים/מכתב ב

<< על חומותיך ירושלים מכתב א • דברי יואל מכתבים חלק א • על חומותיך ירושלים מכתב ג >>

תשובה מאהבה על כתב "נזר רבנות" מעיה"ק ירושלים ת"ו

משנת תרצ"ג

ב"ה,

אל מקום המקדש מרום הרים אלי' עולים, שמה יתגברו אוהבי תורה ויראה בני אלים, המה הגבורים, גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברים, על טהרת הקודש להיות טהורים, אחי ורעי ידידי נפשי אשר על לוח לבי קשורים, ה"ה מופלגי תורה ויראה בקודש מאדירים, יקירי וחשובי ירושלים משופריא דקרתא המהוללים בפי ישרים, שורשם אמונה, וענפיהם תבונה, להנצל משפתי זרה אשר נופת תטופנה, ולנטוע נטעי נאמנה, בתוך אהליהם וצאצאיהם אחריהם, עם כל ישראל אחיהם, שמם נאה להם עדת היהדות החרדית, ה' ינהלם על מי מנוחות ולא בכבידות, קרנם ירום בכבוד ותפארה, ויזכו לגדולה ותורה, בהצלחה יתירה, עד ביאת גואל צדק במהרה.

אחדשה"ט באה"ר, הגיעני כתב "נזר הרבנות", עם מכתביכם הראשונות והאחרונות, ואתכם הסליחה על אשר לא השבתי על אתר כראוי לכבודכם, והוא מסיבות טירדות שונות אשר הקיפוני סבבוני ומצורף לזה המבוכה שיש בהענין ואתם בקשתם החלטה ברורה, ולהחיש ביאתי במהרה, ואנכי לא ידעתי הדרך האמיתי, ואחרי העיון לא התבוננתי, את הדרך אשר אלך בה לחפץ צור ישועתי, ואיזה מקום מנוחתי, לרצון מגיני ומחסי, וגם עתה אשר הנה באתי, להשיב מפני הכבוד אבל היכול אוכל דבר מאומה, והיא רחוקה ממני לאמור אחכמה, התולה ארץ על בלימה, והוא יורנו ויראנו דבר מה.

והנה בראשונה אביע לכם תודה ותשואת חן על אשר שמתם לב לה' ולתורתו, על הדרך הישן שהורישו לנו אבותינו ורבותינו הקרדושים נ"ע להדבק באמונתו, ונתכבדתי בעיניכם להביאני לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו, קהל היהדות החרדית ועדתו, בעיר ה' ובחצרתו, וכשאני לעצמי מה אני בעיר רבתי עם כמשמעו וכמדרשו, ומה כחי בעבודה קשה שבמקדש, הוא המקום המקודש, כנודע אשר זה לעומת זה שלפי ערך גודל הקדושה, גם הסט"א מתגברת במדה גדושה מכלל דבעי דרישה, לעמוד על המשמר לעבוד ולמשא, בעבודה תמה לפני מלך אל רם ונשא, הן אמת כי עוצם תשוקת ארה"ק בלבי קשורה, ולא אוכל לשכוח מתיקות האורה, אשר זכיתי לטעום קצת מעט מזעיר בימים מועטים בתוככי ירושלים העירה, וזה הרבה שנים אשר נפשי איותה לישיבתה, ועכשיו ביותר מעת אשר זכיתי לראותה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אשר בלב ונפש צמאה ורעבה, למנחת יהודה וירושלים העריבה, ומי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה, בעיר הקודש מקום השכינה, אבל מה אעשה כי עדיין אין בפי מענה, להחליט תשובה ברורה ונכונה, כי מלבד גודל קושי הפרידה כפרידת צ פורן מן הבשר מאנשי ארץ מולדתי, אשר אתם עמם נתגדלתי, והתלמידים החביבים שמכותלי בית מדרשי, אשר נפשם קשורה בנפשי, וידעתי את מכאוביהם, תוקף הגלות בגוף ונפש מהקמים עליהם, גם אם אעזוב פה עבודתי, מתוך שפלות דלותי, מי יודע אם אזכה לעבודה חשובה ויקרה, במקום הקודש מה נורא, ולא אשאר ח"ו קרח מכאן ומכאן אף לא כדמעיקרא, אשר ע"כ זחלתי ואירא, וגם מבלעדי כל אלה עוד הרבה נסיונות, שא"א לפוטרם בכתבים ובגלינוות, וכמה מניעות קשות ועצומות, העומדות כחומות, ולא אוכל למהר לעשות מעשה רבה, מבלי ראות הנולד בזה ובבא, ומי כהחכם יודע פשר דבר, להביט בעינא פקיחא ולא כעיור, ולהתבונן בלב והגיון, אמת הברור המכוסה מכל רעיון, אם לא בעזר ה' השוכן בציון, המגבי' שפלים ומצילם ממכשול ושגיון, ובעו"ה נסתם כל חזון, והכל מכוסה ונעלם רזא דרזין, ומי יורה דעה ומי יבין שמועה לעשות דבר בחפזון, אולי ימים ידברו ויורני ה' דרכי, ויזכני לידע כי זה חלקי, שבתי בבית ה' לחזות בנעימים לטוב לכם ולנו כל הימים, אזי חיש מהר אבשר לכם בשורות טובות ונחומים, ובשמחה ובשירים אשים לדרך פעמים, לאוירא דארעא קדישא המחכים חכמים ודבוקה בלבות בנ"י אהבת עולמים, ולע"ע הנני נבוך ברעיוני, וה' יאיר עיני.

הנה ערכתי לפניכם אלה הטורים, שלא להותירכם מבלי ענות דברים, אף כי למטרת כוונתכם לא תמצאון עדיין במכתבי זה שום ידיעה, וכי זו היא תשובה וזו היא ביאה, אבל אשאלה מה' החונן דעה, הוא יושיעני ואושעה, והמבין פתאים ומשפיע, הוא יפתח לנו שערי בינה להודיע, דברים ברורים ומזהירים כזוהר הרקיע, ולהבין דבר מתוך דבר כמעין הנובע, יעלה ויבוא ויגיע, זכרונינו ופקדונינו, להאיר עינינו, ובמעגלי צדק ינחינו, ותחזנה עינינו, בקיבוץ נדחי ישראל וישועתן, ולשמוח בשמחתן.

אלה דברי המצפה לרחמי שמים מיחל לשמוע ולראות הצלחתכם והרמת קרנכם.

הק' יואל טייטלבוים