ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן נ

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־20:52, 14 בדצמבר 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  << סימן מט מאמר שלוש שבועות סימן נא >>

~ נ ~

ונחזי אנן שורש פלוגתתן מקור מקומם בדברי חז"ל.

הנה לכאורה דעת המהר"ל מפראג ז"ל ברורה בגמרא (עירובין מג.) בהריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר לשתות יין בשבתות וימים טובים, דכיון דאמר קרא (מלאכי ג', כ"ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה, מדלא אתא אליהו מאתמול אי אפשר שיבוא משיח, וכן ביום ראשון תלוי אם יש תחומין למעלה מעשרה שיוכל לבוא בשבת שלפניו. נמצא לפי שקלא וטריא שבסוגיא זו שהוא ברור להלכה להתיר נזירות על יסוד זה שאי אפשר שיבוא בן דוד אם לא בא אליהו ביום שלפניו, והרי הוא סימן ברור. וכן מפורש בפירוש הראב"ד (במשנה סוף עדיות) שאליהו בא לעשות שלום בעולם, ופירש שם הראב"ד שיבוא לעשות שלום לישראל מן האומות ולבשר אותם על ביאת הגואל, וזה יום אחד לפני ביאת המשיח. וכן נראה שם מלשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה שכתב לפי שמשה ספר בביאת המשיח ולשון התורה ושב ה' וגו' ומל ה' וגו' (דברים ל, ג-ו) והגיד להם גם כן מפי הגבורה בהקדמותיו וסיבותיו ושיקדים אותו האיש ליישר לו הארץ והוא אליהו. וכן מבואר בתוספת יו"ט סוף מסכת עדיות שיבוא אליהו קודם ביאת המשיח, ומלשון הגמרא שבת דף קי"ח (ע"א) בא אליהו להציל מחבלו של משיח יעיי"ש. ובתרגום יונתן ריש פרשת פנחס (כ"ה, י"ג) כתב על פנחס וייחי לעלמא למבשרא גאולתא, כי פנחס זה אליהו.

ובמדרש רבה פרשת שמות פרשה ג' סימן ו' על הכתוב אנכי שלחתיך אמרו רבותינו ז"ל סימן לגאולה הראשונה שבאנכי ירדו ישראל למצרים, שנאמר (בראשית מ"ו, ד') אנכי ארד עמך מצרימה ובאנכי אני מעלה אתכם, וסימן לגאולה האחרונה שבאנכי הם מתרפאין ועתידין להגאל, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', וכהנה יש מאמרי חכמינו ז"ל הרבה אין מספר שמבואר שאליהו יבוא לבשר הגאולה טרם ביאת המשיח. ובפסיקתא דרב כהנא פרק ל"ו סימן ד' כתב יותר ששלשה ימים קודם ביאת המשיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל. אמנם בגמרא עירובין (מ"ג ע"ב) צריך לומר שלא יבוא אליהו אלא יום אחד קודם, דבחד בשבת אסור מספק אם יש תחומין למעלה מעשרה, ויוכל לבוא בשבת, והקשו שם בתוספות (ד"ה דלא) דילמא אתי בערב שבת ויבשר בשבת ותירצו דקרא הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' משמע ביום שבא יבשר, וכן משמע גם מדמותר בשבתות וימים טובים שאי אפשר לבוא בערב שבת ולא אמרינן שהוא בא עוד קודם ערב שבת, ועל כל פנים זה ודאי שביאת אליהו יהיה קודם.

ומבואר גם בתנא דבי אליהו שאליהו עצמו אמר כן, והוא בסדר אליהו רבה (פרק י"ח אות מ"ט), והובא גם בתוספות (ב"מ קיד: ד"ה מהו), שנחלקו החכמים מהיכן אליהו בא אם מזרעה של רחל או מזרעה של לאה, עד שהן חולקין ואומרים זה לזה, באתי אליהן ועמדתי לפניהם ואמרתי להם רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל וכו', ואמרו לי ולא כהן אתה, ולא כך אמרת לאשה האלמנה (מלכים א' י"ז, י"ג) אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשה באחרונה, ופירשו בתוספות (שם) לפי שהיה כהן היה רוצה ליטול חלה בתחלה, ואמרתי להן אותו תינוק משיח בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני {בא} [יורד] תחלה [לבבל] ואחר כך יבא בן דוד, ועיי"ש בסדר אליהו רבה ובתוספות הנזכר לעיל. על כל פנים מבואר שם בהדיא שאליהו בעצמו אמר כן שיבוא הוא קודם לביאת בן דוד, אלא שבירושלמי מסכת שבת פרק א' הלכה ד' ומסכת שקלים פרק ג' הלכה ג' איתא שאליהו יבוא לתחיית המתים, וזה ודאי אחר ביאת המשיח, ואם כן משמע שגם ביאת אליהו יהיה אחר ביאת המשיח. ואולי אפשר לקיים שניהם שיהיה שליח מהשם יתברך טרם הגאולה ושוב אחר כך יהיה השליח גם לתחיית המתים, גם בקרא דלפני בוא יום ה' אפשר לומר דתרתי משמע. עוד אפשר על פי מה שכתבו שיהיו שני זמנים לתחיית המתים, דהצדיקים הגדולים יעמדו תיכף בעת ביאת המשיח, והתחייה שתהיה אחר כך הוא תחיית המתים כללי לכל העולם, וכבר האריך בזה היפה תואר בבראשית רבה פרשה כ"ו שהביא כמה מאמרי חכמינו ז"ל שיהיה תחיית המתים בהתחלת ימות המשיח וכן כמה מאמרי חכמינו ז"ל שיהיה תחיית המתים מאוחר הרבה אחר ימות המשיח, וכתב אחר כך שלפי דברי העיקרים והאבן עזרא שהצדיקים הגדולים יעמדו בתחלת ימות המשיח ומה שאמרו שתחיית המתים יהיה מאוחר זה קאי על תחיה כוללת לכל ישראל בזה יצדקו יחד המדרשים הסוברים בתחילת לימות המשיח והסוברים אחר ימות המשיח יעיי"ש.

וכן כתב הרדב"ז בתשובה חלק ב' סימן תתל"ט בשם הריטב"א שהביא כן בשם רבותיו והאריך עוד הרדב"ז בחלק ג' סימן תרמ"ד שהיא תשובה אלף ס"ט וכתב שם שזה מוסכם דתרי תחיות יש, וכן כתבו עוד כמה ראשונים. וכן נראה מלשון הש"ס בבא מציעא דף פ"ה (ע"ב) בהאי עובדא דרבי חייא ובניו דאחתינהו רבי בשביל שאמר לו אליהו שיכולין להביא את המשיח בתפלתן, ואמרינן התם כי מטא למימר מחיה המתים רגש עלמא ואתא אליהו לטורדינהו, ואינו מובן לכאורה כיון שבאו להתפלל על ביאת המשיח למה רגש עלמא במחיה המתים שהוא מאוחר הרבה שנים אחר ביאת המשיח ועדיין לא התפללו על ביאת המשיח והמהרש"א העיר בזה וכתב שאפשר שזהו התחלת התחיה כי כן מצינו במתים שהחיה יחזקאל (ל"ז, ז') ויהי קול כהנבאי והנה רעש. אבל עדיין אינו מובן השייכות בזה לביאת המשיח. אמנם לפי הנזכר לעיל דתרי תחיות יש והתחיה הראשונה קשורה עם ביאת המשיח אם כן הוי התחיה הראשונה ענין אחד עם ביאת המשיח.

ואפשר לומר בדעת הירושלמי דקאי על תחיית המתים הראשון שהוא יחד עם ביאת המשיח, כן משמע בגמרא סוטה דף מ"ח (ע"ב) שאמר עד עמוד הכהן לאורים ותומים כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח, הנה הקדים תחיית המתים לביאת המשיח וזה ודאי אי אפשר שהרי מבואר בכמה מקומות שתחיית המתים יהיה אחר ביאת המשיח, לפי הנזכר לעיל אפשר לומר דקאי על תחיית המתים הראשון. ומבואר במדרש רבה סוף פרשת עקב שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה חייך (וכו') כשאביא להם את אליהו הנביא שניכם באין כאחת, ואם כן יעמוד משה רבינו ע"ה מקברו טרם ביאת המשיח כי יבוא עם אליהו. וגם מבואר במדרש רבה סדר ואתחנן פרשה ב' סימן ט' שלכן נשאר משה במדבר כדי שיעמדו עמו דור המדבר בתחיית המתים והוא בא בראשם שנאמר (דברים ל"ג, כ"א) וירא ראשית וגו' ויתא ראשי עם, ואם כן כיון שאי אפשר לדור המדבר לעמוד בתחיית המתים אלא ביחד עם משה, אם כן על כרחך שכל דור המדבר יעמדו בתחיה טרם ביאת המשיח בעת שיעמוד משה.

ויש לומר דמה שהקדים בש"ס תחיית המתים לביאת המשיח קאי על אותה התחיה, ויש לפרש בזה גם לשון הירושלמי. והסמ"ג בהקדמתו על ספר העשין כתב שלח להם הקדוש ברוך הוא ביד מלאכי שהוא אחרון לכל הנביאים ואומר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' וגו', כלומר הוא אחרון לכל הנביאים וממנו עד שיעמוד אליהו לא יהיה נביא יעיי"ש. ואם כן ברור שהחליט שאליהו יבוא קודם ביאת המשיח, שלדעת הרמב"ם שהוא פלוגתא אפשר שיבוא משיח קודם ואחר כך אליהו. ואם כן כיון שכתב הרמב"ם ז"ל שהמלך המשיח יהיה גדול בנבואה יותר מכל הנביאים עד קרוב למשה רבינו ע"ה, גם באגרת תימן כתב שזה ברור שטרם ביאת המשיח תחזור הנבואה ואם כן אי אפשר לומר בכוונת דברי הקרא שלא יהיה נביא עד אליהו כיון שאפשר שהמלך המשיח שיהיה נביא גדול יהיה קודם, ועל כרחך שהסמ"ג לא נסתפק בזה והחליט כן בפירוש הקרא, ואנו אומרים בפייט (במוצאי שבת) איש פקיד על כל בשורות טובות, שבודאי נכללה בזה גם בשורת הגאולה טרם ביאת המשיח כדעת המהר"ל ז"ל.