שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ט
הודעה! בדף זה יתכנו שגיאות וטעויות, אנא עזרו לנו לתקן אותם
כמו כן השימוש בטקסט הוא אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לצרכים מסחריים.
אם עדיין אין ברשותכם חשבון הרשמו עכשיו בדף בקשת חשבון
~ סימן ט ~
שלום וכמ"כ אל כבוד ידידי הרב הגה"צ ותיק מלא עתיק בנש"ק מאלים ותרשישים כש"ת מוה"ר שלום יחזקאל שרגא ה"ש שליט"א מציעשינוב יצ"ו.
אתדשת"ה באה"ר, בדבר שאלתו אודות המנהג שיש נוהגים לקרות הנשיאים בס"ת בכל יום ויום מר"ח ניסן ואילך, ויש שרוצים לעשות חדשות לקרות בס"ת קודם מוסף בכדי שלא לטלטל הס"ת פעמיים.
והנה האריך בפלפולים אם צריך להקדים תפלת מוסף מטעם תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ומרבה לפלפל דלא שייך בזה תדיר קודם, ועוד האריך בטעמים אחרים בקדימת תפלת מוסף, וכ"ז הוא ללא צורך, שהרי גם בחול שאין תפלת מוסף כלל היו נוהגים כל אלו הצדיקים שהיו קורין הנשיא בס"ת שהיו מחזירין הס"ת ביום הקריאה אחר קדושה דסידרא ואחר עלינו הוציאו עוד הפעם הס"ת בשביל קריאת הנשיא, א"כ א"א לחשוב כלל שהיה טעמם בשביל להקדים תכנת מוסף. והנה לפי פשוטו אפשר ל י מר טעם, שצריך לעשו ת הפסק והיכר בין קריאה חיובית לקריאה שאין בה חיוב כלל אלא רשות גמור ומנהג בלבד, וכמו שהביא המג"א באו"ח סימן תקפ"א ס"ק י"ד בשם הלבוש הטעם שאין תוקעין בערב ר"ה להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות דחיוב לכן מפסיקין ביום כ"ח, ובלבוש עצמו שם בסימן תקפ"א איתא הלשון כדי להפסיק ולהבדיל בין זו השופר שהיא מתקנת חכמים לשופר של ר"ה שהיא מה"ת, והמג"א שינה הלשון וקראו תקיעות דרשות, וצ"ל דבשביל שהביא הטור מפדר"א (פרק מ"י) וכתב הלשון התקינו חכז"ל שיהיו תוקעין בכל חודש אלול, לכן כתב הלבוש שהוא מתקנת חכמים, אבל יען שנראה אח"כ מלשון הטור והשו"ע שנוהגין לתקוע בחודש אלול שמזה נמאס שאינו אלא מנהג בעלמא, ובפרט שבגמרא לא הוזכר כלל מזה ואינו כשאר תקנת חכמים שנעשה במנין, לכן קראו המג"א תקיעות דרשות שאינו עכ"פ תקנה גמורה מצד הדין. וא"כ חזינן דאף באלו התקיעות שיש בהם עכ"פ קצת חיובא כמ"ש הטור התקינו חכז"ל, מ"מ צריך להפסיק בין התקיעות של חיוב יום שלם, ואף דאפי' היו תוקעין בערב ר"ה מ"מ יש הפסק מעל"ע עד אמר תפלת שחרית דראש השנה, מ"מ לא סגי בזה אלא צריך הפסק יום שלם בלי תקיעה שיהיה היכר גמור, ומכל שכן באותו הקריאה של פרשת הנשיא שאינו אלא מנהג פרטי במקומות מיוחדים ואין לו שום "מקור בשולחן ערוך כלל ורוב העולם אין נוהגין כן, ואם יקראו הנשיא תיכף אחר קרה"ת באותו מעמד ובאותו ספר תורה לא יהי' שום הכירא שאינו קריאה חיונית, ובודאי שצריך להפסיק ולהוציא ס"ת אחרת שיהי' הי"כרא בדבר.
ובענין עלכן ל הס"ת אודות הנשיא אין קפידא, דאך בטלטול הס"ת "מביהמ"ד לחוץ או אפילו מבית לבית איכא קפידא, אבל באותו ביהמ"ד שמונח שם בארון אין קפידא, שהרי בשביל כך הונח שם בארון ללמוד ולקרות ממנו לא שיהיה מונח בארון, אלא שבשעה שאין קורין ולומדין ממנו צריך להיות משומר בארון, אבל בשביל קריאה ולימוד בכל אופן ואופן אין גנאי להוציאו. והא ראי' שהי' איזה גאונים וקדושים יחידים שהיו נוהגים להוציא הס"ת בשביל קריאתם שמו"ת, אף שבודאי אין שום חיוב בדבר, וכל הציבור צא היו נוהגים אחריהם כן, אלא כולם יצאו ידי חובת קריאת שמו"ת מתוך החומש, ואותם היחידים שהוציאו הס"ת לזה אך לגרמייהו היא דעבדו והוציאו הס"ת אך בשביל יחיד לקריאה שאין בו שום סרך חיובא כלל ועיקר שיהי' בס"ת, וע"כ שכן דעתם בהחלט שאין בכה"ג שום חשש זלזול לס"ת שזה רצונו וכבודו אם הוא באותו הביהמ"ד להוציאו בשביל קריאה ולימוד באיזה אופן שהוא.
והנה בלא"ה מתחילה אחרי רא י תי השאלה לא הבנתי מה זו שאלה, הלא מבואר בגמרא יומא דף ע' ע"א ובעשור שבחומש הפקודים קורא ע"פ בשביל שאין גוללין ס"ת בציבור, ולדעת הרשב"א גם לדידן במקום שאין שם אלא ס"ת אחד בשבת ר"ח וביו"ט צריך לקרות המפטיר בע"פ שלא לגלול בציבור כמובא בב"י סימן קמ"ד, ואך לדעת המרדכי אין לבטל קריאת המפטיר בשבת ויו"ט מהס"ת בשביל הך דאין גוללין, ועיי"ש בב"י ומג"א הטעם, אבל במקום שיש שני ס"ת הכל מודים דאין גוללין וצריך להוציא שני ס"ת, וא"כ מה תאמר לקרות הנשיא אחר הקריאה שלא יצטרך להוציא ס"ת אחר עוה"פ, הלא גם אם יקראו תיכף אחר הקרואה יצטרך להוציא ס"ת אחר בשביל
הטעם שאין גוללין בציבור, ועכשיו ראיתי בסוף התשובה שכ"ח בעצמו הרגיש בזה, וא"כ כל האריכות אך למותר. ובלא"ה הלא כל אותם הצדיקים וקדושים שנהגו לקרוח הנשיא, כולם נהגו כן אחר סיום כל התפילה" והאיך יעלה על הדעת לשנות מדבריהם.
(באמת עיקר קריאת הנשיא אין לו שום מק י ר בגמרא וש"ע ובפוסקים, גם אין לזה שום טעם ע"פ נגלה, שהרי קרבנות התמידים אנו מחויבים בכל יום והמוכסים בכל שבת אלא שא"א להקריב בשביל שאין ביהמ"ק ומזבח וכהן, וא"כ מהראוי לקיים עכ"פ ונשלמה פרופ שפתינו, ואעפ"כ אין קורין בס"ת לא התמידים ולא המוספים בעתם ובזמנם בכל יום, אלא יש איזה נוהגין לקרות הקרבנות פ"א בשנה בי"ג מדות, וא"כ חנוכת הנשיאים שלא עשו כן אלא פ"א בחנוכת המזבח ושוב לא עשו כן מעולם, גם חנוכת הבתי מקדשים לא הי' בסדר זה, וכיון שאף בזמן שביהמ"ק הי' קיים לא עשו כן מעולם איזה צורך יש עכשיו לקיים בזה ונשלמה פרים שפתינו. אבל הטעם הוא בזה אך עפ"י סוד, שמקור הדבר הוא מהשלה"ק וכתב שם בריש מס' פסחים הטעם וזל"ק: שכל נשיא ונשיא הי' לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע רוחניות כל אחד לשבטו כל ימי עולם, ולכ"א היו לו סודות מיוחדות והם סודות מופלגות מושגות למי שחלק לו השם מהחכמה האמיתית, ובקריאת הפרשה הוא מעורר קדושת היום, עכ"ל בקיצור. ועכ"פ אין בקריאת הנשיא ע"פ נגלה כלל אלא עפ"י סודן של דברים כידוע ליו"ח, ואנחנו לא נדע אנא עושין הכל על דעתם וכוונתם, והרבה גאונים וקדושים היו שלא קראו כלל את הנשיא בס"ת, וא"כ הנוהגים כמותם שלא לקרות כלל הנשיא בס"ת אין בזה חסרון שבודאי בענינים כאלו דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד, אלא שמהראוי לכל אחד ואחד להחזיק במנהג אבותיו ורבותיהם הקדושים זלה"ה ואלו ואלי דברי אלקים חיים, אבל הנמשך אחר הצדיקים שקראו את הנשיא מס"ת וסומך על דעתם בזה ומשנה את סדרם שלא לעשות כדרכם, זהו דלא כמר ודלא כמר. ובמה שמתחסד יותר מהם להיות נזהר כ"כ בכבוד הס"ת שלא להוציאו שני פעמים, כאילו כל אותן הקדושים שנוהג כמותם לא היו זהירים כ"כ בכבוד הס"ת כמותו, א" שהוא יודע יותר מהם, אין זה אלא מלגלג על דברי חכמים, וטוב נו הרבה יותר שלא יקרא כלל את הנשיא אם אינו סומך על דבריהם, ובגמ' מלקות דף "כ"ב ע"ב אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמי גברא רבה.
וסידור הענינים לאו מילתא זוטרתא הוא, וכמה קולמוסין נשתברו אם לשנות בנוסחאות ספרד ואשכנז, וכתב המשנת חסידים (בהקדמתו לתפילת ערבית) שאין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחילוקו המנהגים באו מחילוק שורש הנשמות ולכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחברו. וגן הוא בהקדמת פע"ח מהאר"י זצוק"ל שיש י"ב חלונות נגד י"ב שבטים, ואך בנוסח האר"י ז"ל הכין שער הכולל שראוי לכאו"א. ובדברי חיים ח"ב או"ח סימן ח' האריך בכ"ז, וכתב באמצע התשובה שעיקר החילוק בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד הוא בב"ש קודם הודו יעיי"ש. והרי דאף במה שאין בו שינוי אלא בסדר הדברים מה להקדים ולאחר, יש בזה ענינים נשגבים להבין שורש נשמתו במי שרוצה לעשות איזה שינוי, הגם שיש עוד כמה שינוים בין נוסח אשכנז לספרד גם בעיקר הנוסחא, אבל מלשון הד"ת ז"ל מבואר שעיקר השינוי הוא שינוי הסדר.
ובאמת כבר נתבאר טעמים מספיקים וברורים על מה שאחרו קריאת הנשיא עד אחר סיום כל התפלה להוציא ס"ת בשביל זה, אבל כתבתי זה רק בשביל שמצוה להבין דעת קדושים בכל מה דאפשר, זהראשונים ז"ל נתנו טעמים גם למצות המבוארות בתוה"ק.
אמנם מה שכתב כ"ת נ"י ע"ז שצריך לידע להורות מיד ולדורות הלכה למעשה, והביא שכבר החלו לב"ות שינויים, אין זה אלא דברי תימה, הכי יש מקום להסתפק בהלכה למעשה אם אותם הקדושים עשו ח"ו שלא כהוגן בטלטול הס"ת בחנם, והלא אף במה שאין אנו מבינים כלל טעמם ונימוקם הוא ברור שכל דבריהם כגחלי אש, ובמה נחשב כל שכלינו והכרעתנו נגד אפס קצהו של צפרנם של הראשונים, ומעשה ר ב שנ הד"רות הקודמים זהו בעצמו בירור ההלכה, ובפרט כיון שבעיקר קריאת הנשיא בס"ת אין אנו מבינים הטעם אלא סומכים על דעתם ז"ל, היאך לא נסמוך על דעתם ז"ל בסידור הדברים לעשות שינוים שהוא דלא כמר ודלא כמר, ואם עושין בזה ספק להלכה שאפ אין אנו מבינים טעמם ח"ו לא נסמוך עליהם, על כיו"ב ארז"ל בסנהדרין דף ק' באותו תלמיד שאמר לר"י רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי א"ל ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה, וזה דרך המתחדשים להתחכם על דורות הקודמים במעטה החסידות ר"ל" וכל המשנה ידו על התחתונה.
והשי"ת יזכינו לילך בעקבות הצדיקים הקדושים שבדורות שלפנינו, ונזכה בתהה לקבל פני משיח צדקינו, ובאלה הימים המבורכים, עוד נזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ואת חג המלות, יחוג בכשרות ובדיצות, כאשר אוותה נפשו וכלו"נ ידידו דושת"ה באה"ר
הק' יואל טייטלבוים