על הגאולה ועל התמורה/קא
~ קא ~
ובגמרא מגילה דף י"ב ע"א, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, בשביל שנהנו מסעודתו של אותו רשע. והנה, לא ניתן להם שם באכילה ושתיה שום דבר אסור, כמו שכתב המהרש"א ז"ל שם (חידושי אגדות, ד"ה לעשות) על המימרא לעשות כרצון איש ואיש (אסתר א' ח') זה מרדכי והמן, ואם כן מה היה החרון אף גדול כל כך. ובאמת לא אמרו מפני שאכלו מסעודתו, כי בהאכילה לא היה נעשה שום איסור, אלא אמרו מפני שנהנו, ופירשו המפרשים, יען שהיה אותה הסעודה והשמחה על שנתיישבה דעתו במלכות, כמו שאמרו חז"ל שם בגמרא דף י"א ע"ב על הכתוב כשבת המלך (שם, ב'), ואם נהנה אדם מישראל משמחה כזו, זה עון פלילי מאוד, ונתחייבו ישראל על הנאה זו, ואף שאיתא במדרש () שנתקלקלו אחר כך, זהו בשביל שעבירה גוררת עבירה (אבות פ"ד מ"ב), אבל בלשון הגמרא לא נזכר אלא מה שנהנו ולא יותר. וכן שם במדרש (אסת"ר פ"ז סי"ח) כשהלך אליה אצל אבות העולם וסיפר להם הגזירה, ואמרו לו מפני מה, אמר להם מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, בעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם ולאבד זכרם, יעיי"ש שלא הזכיר שום עבירה אחרת אלא אותה העבירה שנהנו, וזה גרם כל כך שעל ידי אותה העבירה שנהנה משמחת הרשעים, הוי משתתף בשמחתה של ניאוץ ה' רח"ל.
ולשמחה מה זו עושה בראותינו חילול הקודש באופן נורא במקום המקדש, ואיך אפשר לשמוח בחורבן גדול כזה, וההולך אל הכותל, כמעט אי אפשר שלא יהנה משמחתם, והנאה זו בעצמה הוא עון פלילי יותר מהרבה עוונות חמורות.
ובפרט שבלי ספק אותה ההנאה גורמת לאמשוכי אבתרייהו, שמשבח בלבו מעשה הרשעים, מקורי המינות והאפיקורסות רח"ל, והכיכוש הנעשה בעבירות נוראות רח"ל, ואשר סיבת כל הענין שנסתובב באופן זה הוא להגדיל כח המינות והאפיקורסות בעולם, אשר זה תחבולת הס"מ וחיילותיו, וצריך לברוח יותר מהבורח מפני הארי, שלא להשתתף בשמחת הס"מ ושליחיו רח"ל. ובודאי מהראוי לאדם כשר לחדול מזה, אלא אדרבה ישב בדד להתבודד בינו לבין קונו וישתתף בצער השכינה הקדושה, וכל המתאבל על חורבנה זוכה לראות בבנינה (עי' תענית ל:), ויבקש רחמים על ישראל, ועל הקודש והמקדש, וזה יהיה לרצון לפני השי"ת, ולא ילך בדרך שיוכל לבוא להשתתפות לשמחתן של מנאצי ה' שהתורה הקדושה הפקר בעיניהם, ורבים חללים הפילו בעוה"ר. השי"ת ירחם ויצילינו מהם ומהמונם, ויזכינו לראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן. ע"כ מכתי"ק: