על הגאולה ועל התמורה/פז
~פז~
ופירשתי כבר מה שאמר הכתוב (מיכה ג', י"א) ראשיה בשוחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה בכסף יקסומו, וראוי להבין שינוי הלשונות ושינוי הנושאים שבפסוק, דלכאורה כולהו שוחד נינהו, ולמה חלקן הכתוב לכתוב שוחד אצל הראשים, ואצל הכהנים מחיר, ואצל הנביאים כסף וכו', וטעמא בעי.
ואפשר לומר, דהנה איתא בגמרא כתובות (קה:) מאי שוחד, שהוא חד. ופירש"י, שהנותן והמקבל נעשים לב אחד עכ"ל, ונסמית עינו מלראות האמת, ואינו רואה חובתו, כמו שאין אדם רואה נגעי עצמו, וכמו שאמר הכתוב (דברים ט"ז, י"ט) כי השוחד יעור עיני חכמים וגו'. ויש מדריגת אנשים למעלה מזו, שיתרחק וישמור עצמו מלקבל שום הנאת ממון, כדי שלא יסלף דעתו עבור שוחד כסף, אבל היצר הרע מסמא אותו ומטעה אותו בדמיונות של מצוה, ובזה יסיתהו לדחות מפניה הרבה מצות, כמו שכתב הזרע קודש זלה"ה (ריש פרשת שופטים) על הפסוק (שם) ולא תקח שוחד, מיצר הרע, שלפעמים היצר הרע רוצה להסית את האדם שימנע מלעשות מצוה גדולה, וחושש פן לא ישמע אליו, מזמין אליו מצוה קטנה במחירה, וזהו גם כן מבחינת שוחד עיי"ש, ובחינה זו יקרא מחיר, כי על שוחד כסף אין שייך לשון מחיר, שאינו כלל מאותו הסוג, והכי נמי מחליף הרבה מצוות גדולות עבור מצוה זו, וגם זה בחינת שוחד שנעשה משוחד עבור רצונו. ועוד יש מדריגת אנשים פחותה מכולן, שאין צורך לסמיות עינים כלל, אלא אף ביודעים שהוא שקר מוחלט יטו מדרך האמת עבור בצע כסף.
ובזה יבואר הפסוק, ראשיה בשוחד ישפטו, שנוטים מדרך האמת על ידי סמיות עינים של שוחד. וכהניה, שהיא מדריגה למעלה ממנו, כי שפתי כהן ישמרו דעת (מלאכי ב', ז'), במחיר יורו, שאין בכח היצר הרע להטותם מדרך האמת אלא בהסתה של מצוה, ומטעה אותו לעבור על המצוות שעל ידי זה ישיג לזכות את הרבים. ונביאיה בכסף יקסומו, אלו נביאי הבעל, שהם נתפסו כבר לגמרי ברשת היצר הרע, ואינם צריכים לסמיות עינים כלל, אלא עבור כסף הם מוכנים להטות ולהסכים אפילו על שקר מוחלט וגלוי.
ובימינו אלה, כולהו בחינות איתנייהו. רובא דעלמא נעשים משוחדים עבור בצע כסף או תועלת מאיזה מין שהוא. ויש מקצת שלא יטו אחר הכסף, ואין בכח היצר הרע להסיתן בכך, ומטעה אותם במחיר של מצוה, ועבור זה מוותרים על כמה מצוות ומתחברים לרשעים. וחלק גדול אינם צריכים לשוחד כלל ואינם צריכים לסמיות עינים כלל, כי בחשכה יתהלכו ביודעים.