שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כד

<< אורח חיים סימן כג • שו"ת דברי יואל • אורח חיים סימן כה >>

~ סימן כד ~

ב"ה.

אל כבוד ידידי האברך היקר חריף ובקי, ותיק מלא עתיק, מו"מ בתורה ויראה, כש"ת מו"ה נפתלי צבי בראך נ"י ויופיע.

מכתבו הגיעני וטרידנא כעת בהתחלת הזמן, וגם אני מוכן לדרך בשבוע זה, והנה בלאו הכי אין הענין סובל אריכות יותר, כאשר כתב כת"ה עשות ספרים הרבה אין קץ, והנה המוכ"ז נחוץ כעת לדרכו לקראלי, לזה הנני כותב איזה שורות בנחיצה.

מה שהתרעם עלי על שהכיר במכתבי שהיה לי הקפדה, לא אכחד בדבר, כי יען שראיתי שהאריך כל כך בהשגות כאלו אשר המה פשוטים וגלוים בהשקפה ראשונה שאין בהם שום השגה, גם חתר בדברים שכבר הארכתי במכתבי הראשון לבארם כפי הצורך ולא שם אל לבו, שמכל זה היה נראה בעיני כאילו אך להשיג כוונתו, או כתב בלי שום עיון. וגם ראיתי כי נקל בעיניו לדחות דברי הפוסקים הקדמונים בגילי דחיטתא אשר הלואי שנזכה אף להבין את דבריהם אחר היגיעה בכל ימי חיינו ולא לדחותם, אשר גלל כל אלה הקפדתי בלבי על הדבר.

ואע"פ כן כמדומה לי שנזהרתי מלפגוע בכבודו במכתבי, ואם אולי פלטה הקולמוס באיזה מקומות דברים שאינם לפי כבודו, אתו הסליחה, כי לא כיוונתי לרעה ח"ו, וכבר דרשו חכז"ל (קידושין ל:) את והב בסופה (במדבר כא, יד), אהבה בסופה.

א

מה שכתב והביא עוד פוסקים דהלכה כדברי המקיל בעירוב אף במחיצות, לא אדע מקומם ואין הזמן גרמא לחפש, והעיקר כי אין להאריך עוד בדבר, שבלאו הכי הוא פלוגתא דרבוותא בין הראשונים והאחרונים, ומה יוסיף תת כח בקיבוץ עוד פוסקים. וכפי הרשום בזכרוני גם בדברי הב"ח והגר"א אין הקולא מוחלטת כל כך (עי' סי' לה אות ב), ואינני זוכר כעת היטב, ואין נפקא מינה לעיין עוד כנ"ל.

מה שהקשה עלי במה שכתבתי בדעת המג"א דאף במוקף חומה בעי צורת הפתח.

הנה באמת המעיין בדברי המג"א (סי' שסג ס"ק כז) במה שכתב בדעת הרמ"א דמדכתב כל מבואות משמע "אפילו" אין מוקף חומה, מזה נראה בהדיא דפשוט ליה דמיירי גם במוקף חומה, ואדרבה זה חידושו דמיירי אף באין מוקף חומה. וגם מדהוכיח דמדסתם וכתב כל מבואות משמע דמיירי אף באין מוקף חומה, וצריך לפרש הכוונה דמדסתם ולא חילק בין מוקף חומה לאין מוקף חומה, נראה דכלל הכל כל מבואות אף אין מוקף חומה, א"כ זהו ממש היא הוכחה ג"כ דמיירי גם במוקף חומה, והרמ"א ז"ל לא חילק מאומה בכל דיניו בזה לפי דעת המג"א. וגם בסימן שס"ה בסעיף ב' ס"ק ד' שם שכתב והוא הדין בעיר המוקפת חומה ונפרץ בה, הראה מקום לסימן שס"ג סעיף כ"ו שזהו דברי הרמ"א האלו שהצריך צורת הפתח, וגם מזה משמע דמיירי כאן אף במוקף חומה.

ומה שכתב המג"א (סי' שסג שם) דאם אין לו חומה בעי צורת הפתח, צריך לפרש הכוונה דהמג"א מיירי במתקן כל העיר וגם לא מיירי בנפרץ פירצות בחומה, כי בנפרץ בה פירצות הראה מקום לסימן שס"ה, וא"כ במוקף חומה אין צריך שום תיקון כי הוא סתום מכל צד במתקן את כל העיר, לכן כתב דאם אין לו חומה, ר"ל דאם באיזה מקום מהעיר אין שם חומה צריך תיקון בצורת הפתח.

יהיה איך שיהיה, כל דברי המג"א מוכיחין דמיירי אף במוקף חומה, ואם באיזה מקום צריך לדחוק קצת בלשונו, אין לדחות עבור זה פשטות כל דברי המג"א ויש לפרשו בכמה אנפין. אמנם לדינא אין שום נפקא מינה בכל זה כי אין אנו דנין מאומה על עיר המוקפת חומה, ועיירות שלנו אין מוקפין חומה.

ויתר הדברים מה שהאריך עוד להתיר בעומד מרובה על הפרוץ, כבר הארכתי (סי' לד אות ב וה; סי' לה אות ג־ד) דבבקעי בה רבים ובמפולש אין להתיר בעומד מרובה על הפרוץ.

ומה שהביא מהבית שלמה להתיר במפולש בעומד מרובה על הפרוץ, הרואה בבית שלמה יראה כי היפך הדברים, וכפל זה כמה פעמים בסימן נ"ג ובכמה תשובות שאין להתיר בעומד מרובה על הפרוץ יותר מבלחי, ולא הקיל בעומד מרובה על הפרוץ אלא היכא שלא היה נצרך מעולם לשום תיקון, אבל היכא שהוא צריך תיקון וק"ו במפולש, כתב בהדיא כמה פעמים שאין להקל בעומד מרובה על הפרוץ יותר מבלחי, יעיי"ש באריכות דבריו. ולדינא כבר ביארתי דעתי ואין כדאי להרבות עוד דברים ללא צורך, והמעיין יבחר.

ב

מה שהאריך בדין אשה שנבוכה בהרבה ימים להקדים או לאחר, אין פנאי להאריך כעת, וזה כבר אשר גם אנכי עיינתי בדבר זה הרבה, וקשה להכריע בין גדולי הפוסקים. ולדינא הוריתי זה כבר כהכרעת זקיני הגה"ק זלה"ה באבני צדק (שו"ת יו"ד סי' עג), וכבר הורה זקן.

והשי"ת יהיה בעזרו ללמוד וללמד לשמור ולעשות מתוך נחת והרחבת הלב ויתרומם קרנו ומזלו למעלה למעלה, כנפשו ונפש ידידו דושת"ה באהבה רבה

הק' יואל טייטלבוים

פריסת שלום באהבה וכבוד אל כבוד אביו הגה"צ שליט"א.

הנ"ל