על הגאולה ועל התמורה/מה

מה

אלא אפילו לשיטתם הכוזבת שחפצים ורוצים בקיומה של המדינה להיות ככל הגוים, ולמלאות תאות לבבם בעקירת הדת והתורה הקדושה בכח הממשלה, אבל איך יעיזו פניהם הדתיים הנגררים עמהם לומר שהיה מלחמתם ברשות התורה, והלא כל עיקר התחלת ההתגרות ומקור המלחמה היה רק בעבור זכות מעבר המים, ואלו היו מוותרים על זה לא היה בא לידי מלחמה, וכי ניסו אפילו רגע אחת לוותר על זכות המים כדי למנוע ממלחמה, והלא כל מלכי האומות ומנהיגיהם הזהירו שאפשר למצוא מוצא מן הסבך בלי מלחמה, וכי מותר על פי התורה להפקיר דמם של ישראל בשביל זכות מעבר המים, ובכל אופן, היה החיוב על פי התורה לנסות עכ"פ לעשות כל השתדלות שבעולם, ואפילו לוותר על זכות מעבר המים כדי להמנע מן המלחמה, והם לא עשו כן אלא ההיפך, ופחזו כמים למהר למלחמה, וכל זה מפני שניקל והפקר בעיניהם דמם של ישראל, ומפקירים נפשות ישראל בשביל גאותם ונצחונם המדומה.

ומה שאומרים סברות בדויות במכתבי העיתים שהיתה המלחמה הכרחית, ולא היה אופן ואפשרות להמנע ולהמלט ממנה, אין כדאי לטפל בהבליהם ולדחות סברותיהם הבדויות, ואין נפקא מינה בכל זה, כי אחת ברור הוא לכל בר דעת ושכל הישר, שעל סמך סברות לבד אין היתר על פי דעת תורתינו הקדושה להפקיר נפשות ישראל להריגה ולסכנה ח"ו, ואף שכל האנושי הפשוט מתנגד לזה.