ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קפג

קפג

וזה לשון הרמב"ם (פ"ב מהלכות תפלה ה"א) בימי רבן גמליאל רבו האפיקורסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותם לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורסים וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל. ומבואר בזה בפירוש שאין הכוונה באותה הברכה אלא לאבד האפיקורסים וזו גדולה מכל צרכי בני אדם, אף שיש בשמונה עשרה הרבה תפלות על כל הצרכים, רפואה וחיים וגאולה וקיבוץ גליות וכדומה, ואף על פי כן כתב הרמב"ם ז"ל שאיבוד האפיקורסים גדולה מכל הצרכים, ועכשיו בעונותינו הרבים שמחים בהנאת מלכות בזויה ושפלה אף שיודעין בודאי שמרבים עוד הרבה מינים ואפיקורסים בכח מלכותם, תסמר שערות אנוש עד היכן הגיע סמיות עינים של הדור.