ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קנא

קנא

ויותר מזה ראיתי אחר כך בנזר הקודש (בראשית רבה פרשה ס' סימן י') דאף במידי דאכילה שאין הקדוש ברוך הוא מביא לצדיקים תקלה על ידן כמו שכתבו התוספות (חולין ה: ד"ה צדיקים), ואף על פי כן הובא שם (בבראשית רבה) עובדא בר' ירמיה ור' זירא דאיתאכלון תאנים בטיבלייהו, ואמרו על זה אם קדמאי כמלאכין וכו' אף לא כחמורו דרבי פנחס בן יאיר, והובא זה שם בתוספות. ותמהו כולם דאיך אפשר באמוראים הקדושים שנכשלו במידי דאכילה. ועיין ביפה תואר מה שתירץ בזה.

והנזר הקודש כתב דכיון שנתמעטו הדורות לית אנן כחמורו דרבי פנחס בן יאיר, דאף על פי שבודאי נמצא גם בדורות אחרונים בני אדם גדולים מאוד במעלה, מכל מקום באשר אין דורם זכאי גם הם יורדין ממדרגתן כהא דאמרינן (בפרק ג' דתענית כד:) מה יעשו גדולי הדור שאין דורם דומה יפה, עכ"ל ועיי"ש.

הנה אמר זה על דורם של האמוראים חכמי הש"ס, ואנן מה נענין אבתריה. ואף שבודאי היו גם בדורות האחרונים צדיקים גדולים שהקדוש ברוך הוא היה שומרם מכל מכשול, אבל לפעמים עון הדור גורם, בפרט במה שתלוי בהנהגת הדור, דרכיהם ומעשיהם של בני הדור משפיעים הרבה על המנהיגים, כמו שהבאתי לעיל מדברי חכמינו ז"ל שזה עונש הדור, ואין להאריך בזה שכבר העידו חז"ל (סנהדרין צז.) על מצב ההנהגה שבדור האחרון עיקבא דמשיחא.

אמנם אף על פי כן בדורם של חכמי הש"ס שנכשלו גם האמוראים הקדושים הוא דבר פלא, בפרט במידי דאכילה שבפרטיות במידי דאכילה אמרו ז"ל צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם כמבואר בתוספות בכמה מקומות. ועיין ישמח משה פרשת משפטים שהאריך בזה. ועדיין תמוהים הדברים להבין. ונראה לפענ"ד שהוא על דרך שאמרו חז"ל (ע"ז ד:) לא היו ישראל ראויין לאותו מעשה, ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה, וכל המאורעות שבדורות הקודמים המה להורות הדרך לדורות הבאים אחריהם.

ולזה בימי חכמי הש"ס שהתחילו הדורות להתמעט אף שעדיין היו אז דורות קדושים ונשגבים, מכל מקום לגבי דורות הקודמים התחילו להתמעט והיה צורך להראות מן השמים שמחמת מיעוט הדורות יוכל לאיתרמי גם בגדולים מאוד שנכשלים מחמת השפעת הדור, דמי לנו גדול מחכמי הש"ס שבא לידם מכשול מחמת מצב הדור כמו שכתוב בנזר הקודש (שם). ונדע מזה קל וחומר בן בנו של קל וחומר על הדור האחרון השפל והאפל שיוכל להשפיע גם על גדולי הדור במכשולות גדולות ונוראות רחמנא ליצלן, ואין לנו אלא מה שאמרו בדורות הראשונים שעדיין לא היה הירידה כל כך בדיוטא התחתונה כמו עכשיו.

וכבר אמרתי במה שאמרו חז"ל (ביבמות קב. ומנחות לב.) שאפילו אם יבוא אליהו ויאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, וכעין זה מצינו כמה פעמים בש"ס, ואינו מובן הלשון שאמרו על אליהו אין שומעין לו, שזה דבר שאינו במציאות, שכיון שאין שומעין לאליהו בכך הוא בשביל שהוא היפך האמת וההלכה, ואם כן בודאי שאליהו לא יאמר דבר שהוא היפך האמת וההלכה, ואם כן אי אפשר שיבוא לידי כך שנצטרך לומר על אליהו שלא לשמוע לו, והוה ליה לומר שאפילו אליהו לא יוכל לומר אין חולצין בסנדל, ומזה נדע הכל, ומדוע אמרו הלשון אין שומעין לו שאין זה לכבודו של אותו צדיק, גם אינו במציאות.

אלא שודאי ידעו חכמינו ז"ל שאליהו לא קאמר כן אבל חששו שמא יהיה איזה גדול הדור שיטעה בזה ויטעו כל העולם אחריו מחמת גדלו לשמוע אליו אף במה שהוא היפך האמת, ולזה הפליגו בדבר שאף לאליהו אין שומעין מה שהוא היפך האמת, ותו ליכא למיטעי, ואלו היו אומרים שאף אליהו לא יוכל לומר כן עדיין היה מקום לטעות באיזה גדול לשמוע אליו אף אם אומר היפך האמת, כי לא אמרו באליהו אלא שלא יאמר אבל לא על מי שהוא אומר, ולכן אמרו דברים ברורים ומפורשים שאף לאליהו אין שומעין בכהאי גוונא ולא חששו אף לכבודו של אליהו ז"ל להגיד עליו לשון זה כדי שלא לבוא לידי טעות בדורות האחרונים העלולים לטעותים גדולים ונוראים בעון הדור רחמנא ליצלן. המתבונן בזה יוכל להבין מה שאי אפשר לבאר יותר בכתב.

וכעין זה אמרתי בגמרא (ב"מ נט:) בהאי עובדא דתנורא של עכנאי שהראה רבי אליעזר הגדול מופתים נוראים שנעקר החרוב ארבע מאות אמה וחזרו אמת המים, גם נפלו כותלי בית המדרש, ושוב הביא בת קול שהלכה כמותו, וכל זה לא הועיל מאומה כי אמרו תורה לא בשמים היא, והכריעו להלכה בהיפך נגד כל זה. ולכאורה קשה הלא כלל הוא (?) דקודשא בריך הוא לא עביד ניסא למגנא, ובודאי שכלפי שמיא גליא הכל וידעו שכל אלו הנסים עם הבת קול לא יועילו מאומה כי לא ישגיחו החכמים על כל זה, וגם בשמים יודעים שתורה לא בשמים היא, ובודאי שהנסים של רבי אליעזר הגדול באו מסטרא דקדושה מדרך האמת הבא מהקדוש ברוך הוא, ואם כן קשה למה טרחו בשמים להראות אותות ומופתים נוראים כל כך וגם לשלוח בת קול, וכי לא ידעו שהכל הוא בחנם אלא שיצטרכו החכמים להגיד שאינם כלום נגד הכללא דקודשא בריך הוא לא עביד ניסא למגנא.

אלא כיון שעל ידי אותה העובדא בא החלטת החכמים ונתוודע להעולם הלכה למעשה שאין להשגיח על אותות ומופתים ולא על בת קול אם הוא נגד ההלכה, אם כן הוי תועלת גדול באלו המופתים, שאלולא לא היו באים כל המופתים האלה היה מקום לטעות שאם רואים מופתים כאלה הוי בזה איזה הכרעה נגד ההלכה וחס ושלום נפיק מיניה חורבא בדורות הבאים שיהיה מציאות לחשוב אשר בעל מופת על ידי מופתים יוכל להגיד ח"ו נגד ההלכה, אם כן לא היו הנסים למגנא, דאדרבה בשביל שידעו שיעשו החכמים הלכה למעשה נגד כל זה, הראו לנו בכך דרך האמת בתורה הקדושה להציל כל הדורות מטעות, וזה תועלת גדול שאין לשער. המשכיל על דבר יתבונן בזה מה שלפניו.

שוב ראיתי מה שכתב רב נסים גאון בגמ' (ברכות יט:) אהא דאיתא בגמרא יצאת בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום וזה לשונו ראיתי בו ב' תשובות וכו' שלא היתה הכוונה אלא לנסות את החכמים אם יניחו הקבלה והגמרא שבפיהם בשביל בת קול ואם לאו, ודומה למה שכתב (דברים י"ג, ד') כי מנסה ה' אלקיכם אתכם, והנה נודע עם כל זאת בירור קבלתם, וזה שאמר רבי יהושע (דברים ל', י"ב) לא בשמים היא, כלומר כי תורת ה' תמימה (תהלים י"ט, ח'), וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים, עכ"ל.