ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קיב
קיב
וכבר אמרתי בזה לפרש לשון חכז"ל במד"ר בפתיחתא דאיכה סי' ד' ר"א פתח והמה כאדם עברו ברית, אמר הקב"ה אדם הראשון הכנסתי אותו לג"ע וציויתיו ועבר על ציוויי ודנתי אותו בגירושין ובשילוחין וכו' אף בניו הכנסתי אותם לארץ ישראל וכו' וצויתים ועברו על ציוויי וכו' ודנתי אותם בגירושין שנאמר מביתי אגרשם ודנתי אותם בשלוחין שנאמר שלח מעל פני וכו'. ונתקשו המפרשים למה כפל הדבר דין גירושין ודין שילוחין ומאי נ"מ בין גירושין לשלילוחין. וביע"ד נדחק בזה. ולפענ"ד פשוט דהנה גירושין הוא עונש דמחמת החטא מגרשין אותו ממקום הקודש אף אם אין נותנין לו שום שליחות לאותו המקום שהולך לשם, משא"כ שילוחין הוא כשנותנים לי איזה שליחות לתקן במקום שבא והוא נוסע ובא בשליחות מאתו ית"ש. וכמו כן היה אלו השתי בחינות באדה"ר כמ"ש השלה"ק שמחמת החטא גרשוהו מג"ע אבל גם בא לעוה"ז בשליחות מאתו ית"ש לעשות ולתקן בעולם מה שהוא רצון הבורא ב"ה לתיקון העולם, אלא שלולא החטא היה מציאות לגמור זה השליחות באופן אחר בהיותו בג"ע משא"כ אחר החטא היה מוכרח עבור שליחות זה להיות בעוה"ז.
וא"כ היו שני ענינים באדה"ר, דמלבד שנעשה לו גירושין מג"ע מחמת החטא, גם בא לעוה"ז בשליחות נכבדה לעבוד השי"ת בעולם הגשמי, וזה תיקונו. וכמו כן ממש הוא בישראל אחר החורבן שמחמת החטא גלינו מארצינו אבל אנחנו גם שליחים מהקב"ה לכל מקום בואינו לחוצה לארץ לתקן שם לפי דעתו של יוצר בראשית אלא שלולא החטא היתה מציאות לגמור השליחות הזאת שם ממקום הקודש שהיינו שרוין על אדמתינו אבל אחר החטא אנו מוכרחין להיות בגולה בחוצה לארץ בד' רוחות העולם לעשות שליחותו של הקב"ה עד זמן הגאולה שהמלך המשיח יקבץ נדחי ישראל, הוא ולא אחר.