דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמר הקהלות/מכתב ד

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על משמר הקהלות מכתב גדברי יואל מכתבים חלק בעל משמר הקהלות מכתב ה >>

עוד בענין הנ"ל[1]

ב"ה, ב' לסדר כי על כל מוצא פי ה' וגו', תפר"ח לפ"ק, פה קראלי יצ"ו,

שוכט"ס לכבוד אהובי ידי"נ הרב החסיד הגביר המפורסם כש"ת מוה"ר חיים פריינד שליט"א, רה"ק דק"ק סאטמאר יצ"ו.

היות כי אתמול יד שלוחה אלי בדבר המכתב הבא מביסטריץ[2] והשבתי מה שהשבתי ע"ד שאמרתי גם לידידינו האברך מו"ה קלמן[3] נ"י שהי' פה בש"ק, אמנם אחרי שובי נחמתי, והתבוננתי היות כי בלא"ה בעיקר הדבר אני במבוכה גדולה אם אלך בזה הדרך והמסילה מחמת כמה טעמים גלוים וכמוסים שיש בזה שלא לעזוב את מקומי פה קראלי, כאשר במקצת מהטעמים הארכתי קצת במכתבי הקודם[4] שכתבתי לאנשי הקהלה, הן אמת כי אנחנו לא נדע דעת יוצר בראשית, אבל למה תתאמצו ברוב תעצומות במקום ספק עצום כזה, עשו כמאמר חז"ל על כל גל וגל נענתי לי ראש, ותראו להשיב בי"ד על ככה, ותחזקו לאלקי המערכה, הנצב בבי"ד של שלשה, ויקוב הדין את ההר הקשה, עוד טרם הבחירה כמכתבו של הרב הגאון מביסטריץ[5] נ"י, אולי הוא סיבה להכיר עי"ז יותר השגחת הבורא ב"ה וב"ש, אשר על זה אני שואל עזרה, את עיני להאירה, גם תרויחו בזה שלא יוכלו היושבי קרנות להתפאר אליכם, כי ח"ו שלא כדת תוה"ק עשיתם את מעשיכם, כי זה דרכם של אלו לבקש עלילה, על שומרי התוה"ק והיראים, וימצאו בזה כפתחו של מחט בבשר החי ושוב ירחיבו אותו בפתחו של אולם אשר דשו בו רבים, שלא ידעו ולא יבינו אמיתת הדברים.

כתבתי כל זה רק ראשי פרקים כי טורח גדול לבאר כל פרטי הענינים בכתב, ושמתי יתר הדברים בפי המוכ"ז נ"י, וה' ינחינו במעגלי צדק למען שמו.

א"ד ידידו המצפה לישועה דושת"ה באהבה רבה.

הק' יואל טייטלבוים

  1. אמנם קהל סאטמאר, אעפ"י שרבינו לא נעתר עדיין לבקשתם כמבואר במכתב הקדום, עכ"ז לא הסיגו אחור מלגמור את הדבר, ביודעם שלפי מעמד העיר אין להם תקנה אחרת להציל את העיר מתהפוכות בוגדי הזמן המתגברים בכל יום, והחליטו לעשות בחירות, בתקוה שאחר הבחירה יעתר להם רבינו, כאשר כבר הי' לעולמים אצל גדולי עולם.
    בינתיים קמו כת מתחדשים וקלי הדעת ובקשו עלילות ותחבולות שונות להפריע בחירת הרב, ביודעם שרבינו יהי' כחומת ברזל נגד מהרסי הדת, ובמשאות שוא ומדוחים עלה בידם להפריע הבחירה, ראשי קהל סאטמאר פנו תיכף אל הלשכה המרכזית, שתפקידה הי' לפקח על כל עניני חיזוק הדת ולתווך בכל ריב וסכסוך, ובקשו עזרה להשקיט דברי ריבות באמצעות הלשכה. בינתיים פנו גם המנגדים אל הלשכה המרכזית בבקשה לעכב הבחירות ותשובת נשיא הלשכה לקהל סאטמאר היתה להמתין עם הבחירה, ולהביא מקודם כל הענין לפני בי"ד בזלב"א וזבל"א. אמנם אקרו"ט סאטמאר עדיין היו מסופקים אם לתת אוזן קשבת להחלטה הנ"ל וע"כ פנו תומ"י לרבינו בשאלה כדת מה לעשות בענין הבחירה, וזהו תשובתו של רבינו.
  2. מקום הלשכה, לצד מקום דירתו של הנשיא.
  3. הרה"ח הנגיד הנכבד מו"ה קלמן ווייס מאנ"ש של רבינו המסורים בלו"נ.
  4. הוא המכתב הנ"ל.
  5. הרב הגאון ר' שלמה זלמן אולמאן אב"ד דק"ק ביסטריץ, נשיא הלשכה משנת תר"פ עד שנת תרצ"א. נלב"ע בשנת תרצ"א ורבינו הספידו תמרורים בפני מטתו.