על הגאולה ועל התמורה/סא
סא
וראיתי לידידי הגאון הצדיק אבדקה"י קאשוי זצ"ל בהקדמת ספרו אבות על בנים (סוף דף ל"א, בספרו שנדפס בשנת תרפ"ו) שנדחק מאוד ליישב דברי הזוהר הק' () מה שכתב שבמלחמת גוג ומגוג יהיו גם מבני ישראל בין חיילותיו של גוג, והיתכן שימצאו בישראל אנשים שילחמו נגד מלך המשיח עיי"ש.
ואיני יודע מה זו קושיא ומה זו תמיה, הלא כבר היה לעולמים כיוצא בזה במלחמת החשמונאים עם היונים, שהפריצים והבריונים שבישראל היתה ידם עם היונים, ולחמו נגד החשמונאים ונגד התורה הקדושה, ראה כל זה ביוסיפון (פי"ח ופ"כ).
ועוד מצינו דוגמתו, כפי הנראה מדברי יונתן בן עוזיאל בפרשת בשלח על הפסוק (שמות י"ד, ג') ואמר פרעה לבני ישראל, אלין דתן ואבירם, דמשתיירין במצרים וכו'. מבואר, שלמרות הנסים הגדולים שראו מה שעשה ד' לישראל להוציאם ממצרים, עמדו הם במרדם ולא יצאו עם ישראל ממצרים, ונשתיירו עם פרעה, והיו עוד בעצה לרדוף אחרי ישראל. ואחר כך במחלוקת קרח מצינו (במדבר כ"ו, ט') שהצו את בני ישראל לחלוק על משה. וכפי הנראה מדברי התרגום יונתן בן עוזיאל, הלכו דתן ואבירם עם פרעה ללחום נגד ישראל, ואחר כך לחמו עם ישראל בהסתר, והיה כוחם גדול להמשיך אחרים ולהטעות את כל ישראל לחלוק על משה רבינו. ופלא איך נמשכו בני ישראל אחריהם, בידעם שהיו בעצה עם פרעה לרדוף אחרי ישראל, ולא יצאו ממצרים יחד עם בני ישראל, ואף על פי כן עלתה בידם אחר כך להיות ממנהיגי ישראל, והם היו בעלי המחלוקת ומנהיגיה של עדת קרח, והקהילו את כל העדה על משה ואהרן. וכתב הרמב"ן ז"ל על הפסוק (במדבר ט"ז, י"ב) וישלח משה לקרוא לדתן לאבירם וגו', ויתכן שהיו דתן ואבירם נשיאי עדה חשובים מאון בן פלת, ואם היו הם מתרצים אליו היה און הולך אחר עצתם, ועל כן שלח משה אחריהם וכו'. ולהלן כתיב (שם כ"ה) ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וגו', שהם היו ראשי החולקים. ואיך עלתה בידם להטעות את הדור דעה, אמנם לא קשיא, מאחר שהם היו שלוחי הס"מ, בלי ספק שיש בכח הס"מ לסמות העינים, ועשה כן להראותם כצדיקים עד כי נהו אחריהם כל בית ישראל. ואמרו חכמינו ז"ל במסכת סנהדרין (קט:) און בן פלת אשתו הצילתו, אמרה ליה ידענא דכולא כנישתא קדישתא נינהו וכו', אותבה על בבא וסתרתה למזיה, כל דאתא, חזיה, הדר וכו'. הרי דאף החולקים על משה ואהרן פרשו והרחיקו מבית שנמצאה שם אשה שראשה פרוע, ומסתמא אף דתן ואבירם היו מראים את עצמם כמדקדקים בכל המצות, ובאופן זה עלתה בידם להטעות את כל ישראל.
עכ"פ כבר היה לעולמים שאלו שנעשו נשיאי העדה ומנהיגי ישראל לחמו נגדם ועזרו לאויביהם, ועם כל זה טעו אחריהם כל ישראל לשמוע בקולם ולחלוק על משה, וכל זה בכח הס"מ, המסמא העינים להטעות את ישראל, ומעתה אין זה מן התימה שימצאו בריונים שיעזרו לגוג ללחום נגד מלך המשיח.
וחוץ מזה, הלא מבואר במדרשי חז"ל () ובזוהר הק' בכמה מקומות (), והובא בילקוט ראובני פרשת תצא (ד"ה זכור) בשם הזוהר הק' (תיקוני זוהר, סוף תיקון ס"ט) על הפסוק (דברים כ"ה, י"ט) תמחה את זכר עמלק, אלין ערב רב מעורבים בישראל, עלייהו איתמר תמחה את זכר עמלק, דלא ישתאר מנהון שריד ופליט וכו', עיי"ש שהאריך. וזה לשון הזוהר הק' בפרשת בראשית (ח"א כה.) חמש מינין אינון בערב רב, ואינון נפילים, גבורים, ענקים, רפאים, עמלקים, ועלייהו אתמר תמחה את זכר עמלק, ומלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות י"ז, ט"ז), וזו היא המלחמה התמידית והמחוייבת עד שיהיה עולם התיקון. ואמרו רז"ל (תנחומא תצא י"א) אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק.
והנה הציונים והכופרים של זמנינו שורשם מהערב רב, וידוע שהגאון הצדיק בעל חפץ חיים זצ"ל, שעיקר עבודתו היתה בענין שמירת הלשון, וביאר הלכה זו על בוריה להלכה ולמעשה, והעיד תלמידו הגה"צ ר' אלחנן וואסערמאן זצ"ל משמו, שאמר על הציונים שהם עמלקים אמיתיים. ובעוה"ר אנו סובלים עכשיו הגלות מערב רב זרע עמלק, והם גוזרים גזירות רעות על הכלל ישראל, שלא היה כזאת מיום היתה ישראל לגוי, ועוד ידם נטויה, ה' ישמרינו. ובפירוש אור החמה () כתב על דברי הזוהר הק' הנ"ל בפרשת בראשית, דאף באלו הנולדים מזרע ישראל, יתרמי ששורש נשמותיהם מסטרא דעמלק.
וכבר הבאתי בספרי ויואל משה (מאמר לשון הקודש, סימן כ"ז) מה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובות (ח"א סימן תי"ד) על אלו שמוציאין דברי התורה הקדושה לדברי מינות וכו', שהעידו על עצמן שאינם מזרעו של אברהם, ואפילו מזרעו של עשו וישמעאל, רק מאותן שדין ולילין שנולדו מאדם הראשון, על כן תקללם בכל לשון, וכל ישראל נקיים, עיי"ש שהאריך, וביארתי שם בספרי כוונת הרשב"א ז"ל, דאף שאנו רואין באלו המינים שנולדו מזרע אנשים, ולפעמים גם מבתי הכשרים שבישראל, ונתפסו אחר כך למינות, והמה בדמות וצלם אנשים, אולם העיד הרשב"א ז"ל שנתחלף נשמתם בשדין ורוחין ולילין, אף שנשארו בגופם בצלמם ודמותם עיי"ש.