על הגאולה ועל התמורה/לו
לו
וזכור אזכור מה שאירע אצלינו במדינת רומעניע סמוך לשנות המלחמה, בשנת תרח"ץ, כאשר המיצר לישראל נעשה ראש, רשע ואכזר צורר היהודים (גאגא ימ"ש) נמנה לראש המלוכה במדינה ההיא, וגזר גזירת כליון ואבד רח"ל על כל היהודים תושבי המדינה, וכבר היתה הגזירה חתומה, והיה פחד גדול על היהודים, וגזרנו צום תענית ויום תשובה ותפלה לבטל הגזירה, וימים אחדים לפני יום התענית שהוקבע, ריחם השי"ת עלינו והורד הרשע הנ"ל מכסאו ונתבטלה הגזירה לגמרי, והיה נס גדול מן השמים שניצולו אלפים ורבבות ישראל מגירוש והריגה ר"ל, ולמראית עין היתה הסיבה החיצונית על ידי התערבות מלכות רוסיא, שהיו שנואי נפש של הגרמנים, ולכן פעלו להוריד את הרשע הנ"ל משררותו, כי היה מהכת הנוהים אחרי הגרמנים, וככה נתבטלה הגזירה, ואף על פי כן גמרנו אומר שלא לבטל את התענית שקבלנו עלינו בעת צרתינו, אלא לקיימו להתעוררות תשובה.
ודרשתי במקהלות עם ביום התענית, לעורר לבב בני קהלתינו להודות לשמו יתברך על ההצלה ולשוב אל ה' בכל לבב, לתקן כל איש פגמי נפשו. ואמרתי אז דברי החתם סופר זללה"ה (דרשות ח"ב, לח' תמוז תקס"ט, ד"ה טרם) הנדפס בספר הזכרון מעצם כתב יד קדשו, ותוכן הדברים, שבשנת תקס"ט לפ"ק באו הצרפתים במצור על עיר פרעסבורג, ויורו חצים ובליסטראות אל תוך העיר, והיה פחד ובהלה גדולה וסכנה עצומה, והיו כלואים וסגורים בבית זמן ארוך כי היה סכנה ללכת החוצה. ואחר כך כאשר נחה ושקטה המלחמה, דרוש דרש משה איש האלקים במקהלות עם, ואמר, אנו רואים חסדי ה' שעשה עמנו נס לטובה, ולא היה רק הפחדים והדאגות, ואם כן קשה, מעיקרא מאי קסבר יתברך שמו לחדש נס לפורעניות, כיון שדעתו יתברך להצילנו ולהיות עיניו עלינו לטובה. אבל אומר לכם, אין זה כי אם כאשר ייסר איש את בנו וגו', כי א-ל רחום ה' אלקינו, וטרם יצא הקצף והגיע זמן הפורעניות לבוא, הקדים לחדש נס לפורעניות, כעין התראה, לומר, ראו בני כי אני אני הוא המוחץ ומרפא, שובו אלי, ותקדימו תפלה לצרה, ואם ח"ו תקשו ערפכם, הכינו למה שהוא קשה מן הראשונים, ע"כ תוכן דברי החתם סופר זלה"ה.
ובדברים האלה עוררתי אז לתשובה, דעו נא רבותי כי ישועה גדולה עשה השי"ת לנו, וטרם יצתה הגזירה לפועל, שלח השי"ת ישועתו להשבית ולבטל את הגזירה, ונפטרנו מהעונש על ידי הפחד והבהלה לבד, ולא נפקד ממנו איש. אך דעו נא כי הראו לנו מן השמים בזה התראה שיוכל להיות ח"ו צרה כמותה, ויותר מזה ח"ו, וכמו שהתרה החתם סופר. לכן נשוב אל אלקינו, כדי שלא יארע לנו צרה כזו ולא כיוצא בה. והארכתי בדברי מוסר והתעוררות שאין כאן מקומו להעתיקם, ואין צורך לספר ולתאר מה שהיה סוף הדבר, ובעוה"ר לא ארכו הימים וחזרה ונשנית פרשת הפורעניות וגזירת קשות רח"ל, ונאבדו אלפים ורבבות נפשות ישראל בשנות השואה רח"ל.