על הגאולה ועל התמורה/לג

לג

ובאמת, הרשעים עצמם אינם יודעים ומרגישים מי מנהיג ומנהל אותם, וכעין שהסביר הרדב"ז (תשו' ח"ג סי' אלף ס"ו) ענין הפר בימי אליהו, וז"ל שם, שאלת ממני אודיעך דעתי במעשה אליהו בהר הכרמל, על מה שאמרו רז"ל (במדב"ר פכ"ג, ט) על פסוק (מ"א י"ח, כ"ו) ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו, אמר לו הפר לאליהו, אני וחבירי יצאנו מבטן אחד וגדלנו באבוס אחד, הוא עולה לחלק הא-ל ושם הא-ל יתקדש עליו, ואני עליתי לחלק עבודה זרה להכעיס את בוראי. אמר לו אליהו, לך עמהם, כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על ידי זה שעמי, כך יתקדש על ידך. אמר לו, וכך אתה יועצני, איני זז ממקומי ער שתמסרני בידיך, הדא הוא דכתיב ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו, וקשה עליך לקבל דבר זה, כי מה צורך בנס זה, ואם הוא נס גדול, למה לא פרסמו הכתוב כמעשה אתון של בלעם. והאריך שם בתשובתו, וכתב באמצע דבריו, כבר ידוע כי כל האדם וכל בעל חי וכל אילן וכל עשב יש לו כח ושר למעלה וכו'(עי' ב"ר פ"י, ו'), הילכך שרו וכחו של פר נזדמן לאליהו וכו', והם דברי שרו של פר או כחו, וזה אינו דרך נס כלל, ולא הוצרך הכתוב לפרש דבר זה, לפי שלא היה דרך נס, וכיוצא בזה יש לרז"ל הרבה וכו'. ובזה מתיישב, שהעומדים שם לא הרגישו ולא ידעו בדברי הפר, אלא אליהו לבדו, שאם היו רואים שהפר מדבר אל אליהו שמא לא היו צריכין לנסיון אחר, ולא ראו אלא שהפר, אחר שמסרו אליהו בידם הלך ברצון כמי שהולך לעשות מצות בוראו, ע"כ לשון הרדב"ז.

וככה הוא עם הרשעים שרוצים לעשות רעה, ולפעמים אין יודעים ואין ביכולתם להשיג הדבר ההוא, והס"מ מנהל ומנהיג אותם אף בלי ידיעתם. ורואין זאת בחוש, ובפרט בדורינו השפל, שהרשעים עושים כמה דברים שהם כנגד השכל אפילו לשיטתם, והם עצמם אינם יודעים כי השטן הוא שמתעה אותם ומכריחם לעשות כן.