ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קעא

קעא

והנה הדרים בארץ ישראל בודאי שאין לצרפם לדון בענין שנוגע להמלוכה, ראשית הוא דין פשוט במשנה (סנהדרין יח.) מלך לא דן ולא דנין אותו, ואמרו (שם יט.) זה עבור המעשה שהיה בחביריו של שמעון בן שטח שכבשו פניהם בקרקע מאימת המלכות והיה אסון גדול רחמנא ליצלן, והובא הלכה זו גם ברמב"ם (פרק ב' מהלכות סנהדרין ה"ה ופרק ג' מהלכות מלכים ה"ז), ודין זה אם להשתתף במלוכה או לקחת חלק בבחירות, שזה תלוי באיסור העמדת מלכותם אם כן בנידון הזה המה נידונים ויש בזה תקנת חכמים שלא לדון על המלך מי שהוא תחת ממשלתו, שמלבד שאי אפשר להם להכריע בדין זה מחמת ההלכה שהבאתי לעיל מדברי הראשונים אף בשאר אלם שיש בעיר, דחיישינן שיהיה לו נטיית הדעת מחמת יראת האלם ומוציאין אותו לדין לעיר אחרת, ומכל שכן באלמות של מלוכה שבודאי הדין כן, אמנם באלמות המלוכה יש על זה תקנת חכמים מכבר עוד מימות התנאים שבימי שמעון בן שטח בזמן הבית.