ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן קלט
קלט
וכבר הבאתי מה שמבואר בגמרא (סנהדרין צג:) על בן כוזיבא שחכמים קטלוהו, ובין אם יהיה כפשוטו כמו שכתבו הכסף משנה והלחם משנה (בה' מלכים פי"א ה"ג) שחז"ל קטלוהו ממש, ומחולקין הש"ס עם המדרש, ובין אם יהיה הפירוש כדעת האברבנאל (??) והרדב"ז (??) דלא קטלוהו ממש אלא שדנו אותו למיתה, ועל ידי זה נהרג על ידי האומות, ואין בזה פלוגתא, על כל פנים לכולי עלמא לפי דברי הש"ס נהרג על ידי החכמים.
וכתב האברבנאל בספרו (ישועות משיחו פרק רביעי) שסיפור בן כוזיבא הוא קצר אצלינו מאוד ולא תמצא ממנו כי אם מעט מזעיר בתלמוד ובמדרשים, אבל בספרי דברי הימים אשר לרומיים ראה דברים רבים ועצומים במלחמותיו ובגבורת לבו על אויבים ושהוא הלך לאלכסנדריא של מצרים ועשה נקמה גדולה באוכלסי רומי שהיו שם ונתפשט בכל מלכות מצרים ובבל, ואיש לא עמד בפניו, ובכל מקום שהיה הולך היה שופך דמי האויבים כמים בלי חמלה, ובאו על זה בספריהם ספורים גדולים יעיי"ש.
ואם כן היה הוא עמוד גדול לישראל נגד האויבים להצילם מהם ולעמוד כנגדם, ואחר כך כשנהרג בן כוזיבא היה רחמנא ליצלן בהיפך שהרגו האויבים הרג רב בישראל יותר ממה שהיה בזמן החורבן, כמבואר בגמרא ובמדרשים, ואמרו ז"ל (הובא ברא"ש ברכות פ"ז סימן כ"ב. ועי' במעדני יו"ט שם) שבאותה שעה נגדעה קרן ישראל ואינו עתיד להחזיר עד שיבא בן דוד כמו שהבאתי למעלה, ואם כן היה הריגת בן כוזיבא סכנה גדולה ועצומה לכלל ישראל שגרם הרג רב רחמנא ליצלן, וקשה לכאורה למה עשו זה חז"ל להורגו, הלא המה ז"ל ידעו הכל ברוח קדשם. וגם בדרך הטבע היה מובן לדבר ברור שכיון שהוא היה כל כך אמיץ לב בגבורים וכל כך עשה נקמה בשונאי ישראל, שוב אחר מיתתו יש סכנה עצומה מנקמת האויבים, כמו שהיה בעונותינו הרבים. ולא בחנם עשו זה חכמינו ז"ל שהרגוהו.
ועל כרחך כיון שראו שאינו מלך המשיח, אם כן הוי במלכותו לפני הזמן של ביאת המשיח סכנה גדולה לכלל ישראל, ומי יודע מה היה עוד חס ושלום יותר אלו היה מתארך ממלכתו יותר, ועל כן בחרו חכמינו ז"ל את הרע במיעוטו להורגו ולבטל ממלכתו, וראו בזה הצלה פורתא. המתבונן באמת יוכל לראות מזה עד היכן הדברים מגיעים במלכות ישראל לפני ביאת המשיח כי נורא הוא.