ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן עה

עה

ויש אפיקורסים שאומרים שכיון שהאומות לא קיימו את השבועה לכן יש גם לנו ח"ו היתר לעבור על השבועה, וזה הבל הבלים, שאין אלו השבועות תלויים זה בזה, שלא השביע אותנו הקדוש ברוך הוא בשביל טובת האומות אלא לטובתינו, שראתה חכמתו יתברך שמו את גודל הרעה של דחיקת הקץ לפני זמנו, והאומות מעולם עברו על השבועה, ולעתיד ינקום הקדוש ברוך הוא מהם כמו שיש על זה כמה פסוקים ומאמרי חכמינו ז"ל, אבל אין לזה שייכות עם שבועתינו. וגם בשעת החורבן עברה מלכות רומי על השבועה כמבואר במדרש איכה בפתיחה, ואף על פי כן מבואר שם אחר כך במדרש שנענשו דורו של בן כוזיבא כל כך בשביל שעברו על השבועה.

והרמב"ם באגרת תימן שהזהיר אותם שלא לעבור על השבועה בדחיקת הקץ כתב שם באותו האגרת עוד טעם שהם תחת מלכות הרשעה שעושים צרות ורדיפות ושנאה ומלחמות על ישראל יותר מכל האומות אף שאנו סובלים מהם הכל ומכל שכן אם נעורר עלינו ונקרא במלכות בדברים בטלים ושקר היא סכנה עצומה ח"ו ועיי"ש. ואם כן כתב בפירוש שהמלכות רודפת את ישראל ברדיפות נוראה, ובודאי שעברו בזה על השבועה ואף על פי כן כתב אחר כך להזהיר את ישראל שלא לעבור על השבועה.

גם המצריים נענשו על ששעבדו בישראל ומררו את חייהם יותר מגזירתו של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתב הראב"ד (בהשגות פ"ו מהלכות תשובה הל' ה') והביא הכתוב (זכריה א', ט"ו) אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה, אף על פי כן נענשו בני אפרים על עברם על השבועה. וכן כשבאו משה ואהרן לא היו רשאים להאמין עד ששמעו הסימן הנמסר מאבותינו הקדושים, כמו שהבאתי למעלה. ואין צריך להרבות בזה בראיות כי הדבר פשוט דלאו הא בהא תליא, ואין בזה אלא להסית ולהדיח לעבור על התורה הקדושה.

גם לשון המהר"ל ז"ל (נצח ישראל פרק כ"ד) ברור מללו שכתב שאף אם רוצים ח"ו להמית אותם בעינויים קשים לא יהיו יוצאים וכן הפירוש אצל כל שבועה משבועות הללו והנה אם ח"ו האומות ממיתים בעינויים קשים רחמנא ליצלן בודאי עוברים על השבועה ואף על פי כן כתב המהר"ל דבישראל עדיין הוא ביהרג ואל יעבור לסבול ח"ו מהאומות הריגות בעינויים קשים רחמנא ליצלן כדי שלא לעבור על אלו השבועות,

גם בבל הרשעה עשו אכזריות נוראות בשעת החורבן והרגו בזדון חסידי עליון וחכמינו ז"ל (ברכות נז:) תקנו ברכה בשם ומלכות לומר ברוך שהחריב בבל הרשעה כמבואר בשו"ע (אורח חיים סימן רכ"ד סעיף ג'), גם אחר כך זרקו חנניא מישאל ועזריה לתוך כבשן האש ועוד כמה רשעות נוראות עד אין מספר ועברו על השבועה, ואף על פי כן במה דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מסיק בגמרא שהוא בשביל השבועה וטרח ליישב דברי רבי זירא שהשבועה קאי רק שלא יעלו בחומה.

והלא בפשיטות הוי מצי למימר דכיון שבבל הרשעה עברה על השבועה פטורין גם המה מהשבועה וכבר נתבטלה השבועה מעת שהאומות עברו על השבועה, אבל חזינן שאין הוה אמינא בגמרא לומר כן אלא לכולי עלמא השבועה קיימת לענין הלכה באיזה אופן שאסור לעלות לארץ ישראל כפלוגתת רב יהודה ורבי זירא ועל כרחך שאין זה תלוי כלל בשבועות האומות. גם בתרגום יונתן (שה"ש ח', ד') שפירש שבועה האחרונה על מלך המשיח שלא למרוד בחילותיו דגוג ומגוג אף כי ודאי החיילות האלו עוברים על השבועה.

והקדוש ר' אברהם גאלאנטי זצוק"ל {אשר החיד"א בשם הגדולים אות א' כתב עליו הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בספר שבחי האר"י והוא היה מגדולי תלמידי הרמ"ק זצ"ל יעיי"ש שהאריך בשבחו} הביא בספרו זכות אבות (על מסכת אבות פ"א משנה י') מעשה רב, וזלה"ק על המשנה דאל תתוודע לרשות, כלומר להשביע השבעות כנגדם ולמרוד באומות ולצאת למלחמה כנגדם כמו שהעלו על לב אנשי פורטוגאל ורצו להרים ראש להרגם וללכוד המלוכה, והיה שם זקן אחד ושאל על ידי שם אחד והשיבוהו אם תעירו ואם תעוררו וכמו שפירשו ז"ל (כתובות קיא.) שלש שבועות השביע הקדוש ברוך הוא את ישראל אחת שלא ימרדו בהקדוש ברוך הוא, וזה שאמר ואל תתוודע לרשות, דהיינו רשות הרבים לילית ובן זוגה ס"מ ושבעים שרים עכ"ל הקדוש.

והנה אנשי פורטוגאל עשו גזירת שמד והרגו במיתות משונות רחמנא ליצלן כנודע, והנה עברו על השבועה באופן נורא והיה זה בימי גלות שפאניא, וכפי הנראה מאותה המעשה שבספר הנזכר לעיל שהיה בכחם להרגם וללכוד המלוכה ולהנצל מכל אלה, ואף על פי כן השיבו מן השמים שלא לעבור על השבועה. ופלא בעיני הלשון שכתב בהשבועה שלא ימרדו בהקדוש ברוך הוא ולא מצינו לשון זה בשום מקום, וצריך לומר הכוונה דאם עוברין על אלו השבועות הוי מרידה בהקדוש ברוך הוא, ולהלן יתבאר בזה. ועל כל פנים הדבר ברור בלי ספק שאין אלו השבועות תלוים כלל בשבועת האומות.

וזה לשון הזוהר הקדוש (ויקרא ו.) תא חזי בכלהו גלוותא דגלו ישראל לכלהו שוי זמנא וקצא, ובכלהו הוו ישראל תייבין לקודשא בריך הוא, ובתולת ישראל הוה תבת לאתרהא, בההוא זמנא דגזר עלה, והשתא בגלותא דא בתראה לאו הכי, דהא היא לא תיתוב הכי כזמנין אחרנין, והאי קרא אוכח דכתיב (עמוס ה' ב') נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, נפלה ולא אוסיף להקימה לא כתיב, מתל למלכא דרגז על מטרוניתא ואשדי לה מהיכליה לזמנא ידיעא, כד הוה מטי ההוא זמנא מיד מטרוניתא הות עאלת ותבת קמי מלכא, וכן זמנא חד ותרין ותלת זמנין,

לזמנא בתרייתא אתרחקת מהיכלא דמלכא ואשדי לה מלכא מהיכליה לזמנא רחיקא, אמר מלכא האי זמנא לאו הוא כשאר זמנין, דהיא תיתי קמאי הכי, אלא אנא איזיל עם כל בני היכלי ואתבע עלה. כד מטא לגבה חמא לה דהוה שכיבת לעפרא, מאן חמא יקרא דמטרוניתא בההיא זמנא ובעותין דמלכא לקבלה עד דאחיד לה מלכא בידוי ואוקים לה ואייתי לה להיכליה ואומי לה דלא יתפרש מינה לעלמין ולא יתרחיק מינה.

כך קודשא בריך הוא כל זמנין דכנסת ישראל בגלותא כד הוה מטי זמנא היא אתיאת והדרת קמי מלכא, והשתא בגלותא דא לאו הכי אלא קודשא בריך הוא יוחיד בידהא ויוקים לה ויתפייס בהדה ויתיב לה להיכליה ותא חזי דהכי הוא דהא כתיב (עמוס ה' ב') נפלה לא תוסיף קום, ועל דא כתיב (שם ט' י"א) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, היא לא תוסיף קום כזמנין אחרנין, אבל אנא אוקים לה וכו', עיי"ש. וביאר באור החמה שיש בזה קינה וגם נחמה, כי הקינה היא אריכת הגלות שלא תוכל לקום מעצמה עד שיוחיד לה הקדוש ברוך הוא בידיה ויוקים לה והיא נחמה שעל ידי שלא תוכל לקום מעצמה אלא על ידי הקדוש ברוך הוא יהיה קימה נצחית ולא תוסיף ליפול שלא יהיה עוד לעולם גלות יעיי"ש באריכות דבריו.

והנה גם בגאולות הקודמות אף שידעו הזמן אף על פי כן היה הכל על פי נבואה בשליחותו של הקדוש ברוך הוא שגם בימי עזרא שלא היה התגלות כמו במצרים על ידי משה ואהרן מכל מקום לא עשו זיז כל שהוא בלי נבואה, כמבואר בכתובים. וכל תנועה ותנועה היתה בשליחותו של הקדוש ברוך הוא, ועזרא הסופר שהיה נביא אמת היה המנהיג, ומכל מקום כתוב בזוהר הקדוש שכל הגאולות הקודמין היו בבחינת שהיא תבת קמי מלכא ולא יהיה כן בגלות הזה, שלא תוכל לקום מעצמה כמו בגליות הראשונות עד שיבוא הקדוש ברוך הוא עם כל בני היכליה ויוחיד בידיה ויוקים לה.

וכן מבואר בזוהר הקדוש (פקודי רלט:) ובתיקונים שאסור למיקם מעצמם ועל כרחך שאי אפשר אלא בבחינה גבוה יותר מהגאולות הקודמות, וקל וחומר שלא לקום מעצמו בבחינה שפילה שעשו האפיקורסים, שזה ודאי נגד הקרא דלא תוסיף קום כמבואר בזוהר הקדוש. והחושב על זה אין זה אלא דעת מינות, והחוש העיד בכל אלו הדורות שכל אותן שהלכו במחשבה זו ליקח ממשלה וגאולה מעצמם קודם ביאת המשיח נעשו אחר כך מינים ואפיקורסים לגמרי, כי כח המינות נשרש בזה.