ויואל משה/מאמר שלש שבועות/סימן י
~ סימן י ~
ומעתה צריך להבין דעת רבי זירא ופירושן של השלש שבועות. והנה לדעת רבי זירא יחידים מותרים לעלות, ואין השבועה אלא על עליה בחומה. וצריך להבין פירושו של חומה, שיש לפרשו בג' פנים, א) עליה של כנופיא גדולה ביחד, ב) עליה של רוב ישראל, ג) עליה על ידי מלחמה שלא ברשות נגד האומה היושבת שמה. ודברי רש"י ז"ל סתומים, שכתב יחד ביד חזקה, ולשון זה צריך ביאור להבין כוונתו, ויתבאר להלן מה שאפשר לפרש בזה. וגם דברי המהרש"א אינם מובנים דנראה שמפרש לשון בחומה על בנין החומה, ובנין מאן דכר שמיה, ולא אמרו בגמרא בנין חומה אלא עליה בחומה.
ובגמרא (יומא ט:) דרש ריש לקיש אם חומה היא, אם עשיתם עצמיכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא וכו', הרי שקרא לעליה מרובה בלשון חומה אף שהיה הכל ברשות והיו יכולין לעשות הכל. אמנם גם שם פירש המהרש"א דעל ידי שעלו אנשים מעט היו צריכים חומה למשמר מהאויבים, ואלו היו עולים הרבה לא היו צריכים לחומה, ועיין בבא בתרא דף ח' (ע"א) דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש בפסוק אני חומה, דר' יוחנן אמר חומה זו תורה, וריש לקיש אמר חומה זו כנסת ישראל, ופירש רש"י ז"ל כולם שוין לענין חומה וגודרים עצמם מלטמע (בעכו"ם) (באומות), הרי דריש לקיש שדרש ביומא לשון חומה על עליה מרובה דרש כאן לשון חומה על הגדר שאינם נטמעים בין האומות. ורש"י ז"ל פירש (שיר השירים ח', ט') על הכתוב אם חומה היא, אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחושת שלא יכנסו לתוכה, רצה לומר שלא תתחתן בם והם לא יבואו בה ולא תתפתה להם. הרי שקרא לשון חומה על חוזק האמונה ולא להתפתות לאומות העולם, וכן פירש אחר כך בפסוק אני חומה חזקה באהבת דודי. ונראה מזה שכל ענין התחזקות קרוי בלשון חומה.
ובמדרש רבה דרש הרבה דרשות על הכתוב אם חומה היא שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אם מעמיד דברים כחומה. גם דרש אם עושים מעשים טובים כחומה, ועוד הרבה דרשות. ושם (שה"ש פרשה ח' אות י"ג) הביא שריש לקיש כד הוי חמי להון מצמתין בשוקא הוי אמר להון בדרו גרמיכון, אמר להו בעלייתכם לא נעשיתם חומה וכאן באתם לעשות חומה, ופירש במתנת כהונה כשהיה רואה אותם בני בבל נאספים ומחוברים בכנופיא אמר להם פזרו עצמיכם, בעלייתכם לא נעשיתם חומה וכאן באתם לעשות חומה כדמייתי לעיל עיי"ש, כי לעיל מזה איתא שם הך דרשה דדרש ריש לקיש (יומא ט:) אלו עליתם כולכם בחומה.
ומדקרא לאותה כנופיא שראה בימיו בשוק בבבל שהוא חומה והתרעם על שלא עשו כן בעלייתם בימי עזרא מבואר שכל כנופיא גדולה אף אם אינו רוב ישראל ואף ברשות נקרא חומה, כי בודאי לא היתה אסיפת מרידה חס ושלום, שזה בלאו הכי אסור משבועה שלא ימרדו באומות, וגם בימי עזרא היה הכל ברשות בלא מרידה. גם אינו נראה שהיו מתאספים רוב ישראל שמכל העולם בפעם אחת באיזה שוק בבבל, שלאחר בית שני נתפזרו ישראל בארבע כנפות העולם, אלא שהיה שם באותו השוק כנופיא גדולה. ונראה מזה שכל כנופיא גדולה בשביל שיש לה התחזקות מרובה נקראת חומה, כאשר הבאתי לעיל מפירוש רש"י ז"ל, וכן מראין הרבה דרשות שבדברי חז"ל.