ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנז
קנז
ומבואר במדרש רבה (מגלת אסתר פ"א סי' י"ג) כתיב (תהלים כב, כט) כי לה' המלוכה ומושל בגוים, ותימר על כסא מלכותו, אלא לשעבר היתה מלוכה בישראל, כיון שחטאו ניטלה מלכות מהם וניתנה לאומות העולם. הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל, יב) ומכרתי את הארץ ביד רעים. אמר רבי יהודה, ביד אפוטרופסין רעים. למחר כשישראל עושין תשובה, הקב"ה נוטלה מעובדי כוכבים ומחזירה להם בישראל. אימתי, ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א, כא). ומבואר בזה, שאותה המלוכה שהיתה לישראל בארץ ישראל שהקב"ה נטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים לא יחזיר הקב"ה לישראל אלא כשעושין תשובה. וכתב עוד אח"כ בפירוש, אימתי, ועלו מושיעים בהר ציון, שזה יהיה אחר ביאת המשיח, לידע ברור שלא יחזיר הקב"ה לישראל בארץ ישראל אלא באותו הזמן של ועלו מושיעים בהר ציון, וכל הנעשה עתה בעונותינו הרבים אין זה אלא מעשה ס"מ רחמנא ליצלן כמו העבודה זרה עצמה. ומי יוכל לידע אלו היו הראשונים ז"ל עכשיו בינינו אם לא היו מוחים ליסע תחת ממשלתם ורשותם של שליח הס"מ האלו, אבל אנן יתמי דיתמי אין בכחינו לדון בענין נשגב כזה, ובפרט שלדעת הרמב"ם ההכרח שיהיה ישראל בארץ ישראל לעולם, שבלא זה אין קידוש החודש ואין מועדים בישראל וח"ו בטל כל אותות האומה.
גם להרמב"ן ז"ל שאינו סובר כן, אבל מכל מקום מוכיח מתוכו גם מדברי הש"ס והראשונים וגדולי האחרונים ז"ל שהוא רצון בורא ברוך הוא שאף בזמן הגלות והפיזור יהיה גם בארץ ישראל עובדי ה' ומקיימים מצות התלויות בארץ, ובכלל הפיזור שבכל כנפות הארץ גם ארץ ישראל בכלל. ומי בדורינו יוכל להתערב להוגה דעות בדין קשה כזה ובענינים נעלמים כאלו, ושכלינו קצר מאוד מקוצר המשיג ועומק המושג. אבל הפסקי דינים שסדרתי לעיל לקטתי הכל מש"ס ופוסקים ראשונים וגדולי האחרונים ז"ל שהיו כולם טרם התפשטות נגע הצרעת הזאת של הציונות הטמא רחמנא ליצלן, ועל כל פנים הבו דלא להוסיף עלה, כי בודאי גרוע מעת אשר קרה האסון הנורא לישראל, ועת צרה היא ליעקב אשר כמוה לא נהיתה, שהוקם עול של מלוכת המינות במקום הקודש, שזהו סיבת כל הירידה שבישראל בגשמיות ויתר מזה ברוחניות, והיא שהביאה לידי איבוד נפשות מרובות כל כך מישראל, ומעכבת את גאולתינו ופדות נפשינו שאנו מצפים אליה בכליון עינים ובדאבון נפש. ומי יוכל לשער הארס הנורא המונח בטומאת הציונות ומלכות המינות שלה, אוי לנו כי חטאנו בעונותינו ואשמותינו המרובים, אשר רבו וגדלו עד שמי רום וכוכביהם, שכל כך גרמו.
ואין לשער חומר העון פלילי של השמחים אלי גיל או מראים שמחה וחג ביום הניאוץ הנוראה שקראו אותו יום העצמאות, שהתייסדו מנאצי ה' והתייצבו על ה' ועל משיחו, להעמיד מלכות של מינות על ישראל, בעקירת התורה הקדושה והאמונה. ושמאז התחיל מחדש השפיכת דמים של רבוא רבבות מישראל. וזה גרוע הרבה יותר ממודה בעבודה זרה. שאינו מודה בלבד, אלא גם שש ושמח בהמרידה הנוראה שנעשה על הקב"ה ועל תורתו הקדושה, וכמו שפירשו בכתוב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, כי הרבה עוברי עבירה גם כופרים יש שעדיין לבם כואב עליהם על מה שאינם עובדים השי"ת, אלא שלא יוכלו לעמוד נגד יצרם הקשה ונגד הדיעות הכוזבות המבלבלים אותו. אבל אותן השמחים עוד בעבירה, זה ניאוץ הרבה יותר. ובזה פירשו הכתוב הנ"ל, שלא די שלא עבדת את ה' אלקיך אבל היה העדר עבודתך את ה' גם בשמחה ובטוב לבב, ועל כן העונש הרבה יותר. וכעין זה שמחים ביום אידם יום המר והנמהר. הרחמן הוא יצילנו מהם ומהמונם ויחזק את לבבנו להאר עינינו בתורתו ועבודתו ית"ש.