דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמר החינוך והישיבות/מכתב כד
<< על משמר החינוך והישיבות מכתב כג • דברי יואל מכתבים חלק ב • על משמר החינוך והישיבות מכתב כה >>
תקנות הישיבה[1]
בעזהי"ת.
א) לקיים זמני הישיבה בדיוק גמור[2].
ב) ללמוד שעורי הישיבה גפ"ת, סוגיא[3], ושולחן ערוך[4], בעיון גמור[5] כפי הוראות ההנהלה, וחומש רש"י[6] מדי שבוע בשבוע.
ג) להופיע בקביעות אצל הרצאת השיעור מראשי הישיבות כפי סדר הישיבה.
ד) להיות אצל הנסיון[7] מדי שבוע בשבוע הן אצל הראשי הישיבות והנהלה, [וכ"ק אדמו"ר שליט"א].
ה) להיות בבית מדרשינו כל זמן הלימוד ולא לעזוב מקום הלימוד בלי רשות.
ו) לציית להנהלת הישיבה ומשגיחים וראשי ישיבה, ולהתנהג עמהם בנימוס ודרך ארץ גמור.
ז) הנהגה טובה ביראת שמים בכל ענינים בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ובכלל זה שלא לקרות בספרים חצוניים או בצייטונג[8] הכתובים באיזה לשון שיהי', הן בישיבה והן מחוץ לישיבה, ובכלל זה שלא להזיק נכסי הישיבה באיזה אופן שיהי' אפילו מחיקה קלה או כתיבה על הכותל או לשבור איזה דלת באיזה התנצלות שיהי'.
ומי שלא יקיים תקנות הנ"ל אין לו שם תלמיד דישיבתינו ואפילו אם לא ידחו אותו מהישיבה באמצע הזמן. אבל לזמן החדש עליו לעזוב הישיבה ולבקש לו מקום באיזה ישיבה אחרת.
באעה"ח עש"ק לס' ויודע ה' את אשר לו התשכ"ז לפ"ג פה ברוקלין יצ"ו.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ עיין לעיל מכתב מ"ג ובח"א מכתב כ"ה, שעוד מימי נעוריו לא פסקה ישיבה מעל שולחנו והעמיד אלפי תלמידים גדולי תורה ויראה עיי"ש.
- ↑ רגיל הי' רבינו לעורר תמיד שלא לבלות הזמן לבטלה, ומרגלא בפומי' בשם ק"ז מרן בעל ייטב לב זצ"ל עה"פ ברגע קטן עזבתיך, מפני שהרגע הי' קטן בעיניך ולא הי' לה חשיבות כ"כ שלא להוציאה לבטלה, ע"כ עזבתיך ודפח"ח.
- ↑ מלבד שיעורים הקבועים תמידין כסדרן מידי שבוע בשבוע, הנהיג רבינו בישיבתו ללמוד שיעור סוגיא כאשר הי' נהוג בימי קדם בהישיבות במדינת אונגארן שדרך לימודם הי' עפ"י שיטת מרן הח"ס. שיעור סוגיא הי' מרצה רבינו מידי שבוע ביום א' ב' ג', ובדרך כלל הרצה השיעור בערב והי' נמשך עד שעות מאוחרות בלילה.
- ↑ עיין בספר ויואל משה מאמר לה"ק סי' ל"ו וז"ל: וא"כ אין ספק שכל מי שלמד כמה מסכתות גמ' ותו ס' וראשונים צריך ללמוד גם שו"ע עם הנושאי כלים בעיון לידע דרכי ההלכה וכו' ע"כ.
- ↑ זה היה יסוד מוסד בדרך לימודו ללמוד בעמקות והבנה ישרה, ורגיל הי' לומר "דער עיקר איז, זיך נישט לאזען נארען", ובספרו ויו"מ מאמר לה"ק סי' ל"ה ל"ו הנ"ל, קבע רבינו יסודות חזקות בדרכי הלימוד וזל"ק: עיקר מצות ת"ת היא לידע ההלכות על בוריין וכו' וא"כ אותם המבלים ימיהם בסברות כרסיות ובדויות מן הלב וכו' אין זו ידיעת התורה, ועוד גרע מזה שכשנעשים אח"כ מורי הוראות עפ"י דרכם מחריבין העולם בהוראותיהם, עיי"ש בדבריו הקדושים.
- ↑ כידוע הקפיד רבינו מאד על לימוד חומש ורש"י, ובשנים הקודמים בהיות איתן מושבו בקהלות קראלי-סאטמאר, הזדמן הרבה פעמים שבאמצע הנסיון שאל שאלה בחומש ורש"י. ורגיל הי' רבינו לספר העובדא, שפ"א בהיותו עוד ילד קטן, העמידו אביו הגה"ק זצ"ל לפני הצה"ק ר' מרדכי'לה מנדבורנא זצ"ל שיבחן אותו בלימודו, והרה"ק מנדבורנא בחן אותו בחומש ורש"י, ואח"כ אמר לו בלשון קדשו: "וועסט שטענדיג לערנען חומש רש"י וועסט דו וויסן ווי דער באשעפער געפינט זיך, איך האב געקענט גרויסע מענטשען, אבער ווייל זיי האבען נישט געלערנט קיין חומש רש"י האבען זיי נישט געוויסט וויא דער באשעפער געפינט זיך", תלמוד תמיד חומש עפ"י רש"י ותדע היכן הבוית"ש נמצא, כי הכרתי אנשים גדולים ולפי שלא למדו חומש ורש"י לא ידעו היכן הבוי"ת נמצא עכל"ק, ומאז קיבל רבינו ע"ע לחוק ולא יעבור לסיים הסדרה עם פי' רש"י מידי שבוע בשבוע. ופ"א הי' רבינו לנחם אבלים ב"מ אצל הרה"צ ר' איתמר ראזענבוים זצ"ל נכד הרה"ק מנדבורנא זצ"ל, וביקש מרבינו שיספר לו בדיוק גופא דעובדא היכי הוה, ואחר שגמר רבינו סי פור העובדא, נענה הר' איתמר לרבינו: "וויא איך זעה לערנט איהר טאקע חומש רש"י, כי כ' יודע היכן הבוי"ת נמצא, ע"כ. ובדרך כלל הי' רגיל רבינו ללמוד הסדרה עם המפרשים, בישבו עם תפילין דר"ת שעות ארוכות אחר התפלה. וגם בשנותיו האחרונות לא החסיר לימוד זה למרות חולשתו.
- ↑ רבינו בעצמו הי' מנסה את התלמידים כל שבוע ביום ה', ולפעמים הי' נמשך הנסיון עד שעות מאוחרות בלילה, משנתוספו ספסלי בביהמ"ד ונתרבו מספר התלמידים, הנהיגו שבכל שבוע יעמדו לנסיון אצל רבינו כך וכך מספר בחורים, והשאר יעמדו לנסיון אצל ראשי הישיבה.
- ↑ תקצר היריעה מהכיל גודל התנגדותו לקריאת עתונים ותמיד הי' רגיל לומר: "די צייטונגען זענען דאס קענסער פון דור" העתונים הם המחלה המסוכנת של הדור, ע"כ.