דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמרת הדת/מכתב יא

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על משמרת הדת מכתב ידברי יואל מכתבים חלק בעל משמרת הדת מכתב יב >>

תשובה מאהבה למנהלי העדה החרדית

על הזמנה לבוא לעיה"ק[1]

ב"ה, עש"ק ויקרא תשי"ב,

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, להיקרים והחביבים, המה המסוימים, במסירת נפשם לילך בדרכי תמימים, יראים ושלמים, חצי גבור שנונים, שלא להתערב עם שונים, מלאים מצות כרמונים, השי"ת יהי' בעזרם ויפרחו כשושנים, לישב באהלה של תורה ועבודת השי"ת באמת דשנים ורעננים, ה"ה מנהלי העדה החרדית נ"י, השי"ת ירומם קרנם בכבוד וגדולה, והיו רק למעלה, עד כי יבוא שילה, בב"א.

אחדשת"ה באה"ר, הגיעני מכתבכם זה כבר בדבר אשר כתבתם אלי לבוא לירושלים עיה"ק ת"ו עכ"פ על חודש ימים. הנה לא השבתי על אתר כי בעצמי אני נבוך בדעתי בענין זה, והשבתי להמתין עד אשר יהי' לי איזה החלטה לכתוב לכם דבר ברור, אבל ארכו הימים ועדיין לא באתי לידי החלטה.

ובעיקר הדבר הנה יותר ממה שכתבתם בזה הנני משתוקק בכל משך הזמן לבוא לירושלים עיה"ק ת"ו, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה בחצרות ה' שמה, ובאמת צורך גדול לפני לבוא שמה עכ"פ על איזה זמן עבור כמה ענינים מצב הישיבה והבנין ועוד הרבה שארי ענינים הכרחים שא"א לפורטם על הכתב, אבל הסיבה שאני נמנע מלבוא ידוע ומובן לרבים[2] מלבד טעמים שאינם ידועים ובאמת לבי הומה ויוכל להיות שאבוא אי"ה בקיץ הבע"ל אחר חג השבועות, אבל עדיין לא אוכל להחליט הדבר ולע"ע הנני מוטרד מאוד פה בעשיית המקוה וסידור הישיבה ות"ת גדולה פה ע"ד ישראל סבא. והשי"ת ירחם וינחינו במעגלי צדק למען שמו ית"ש ונזכה לגאולה קרובה, ובאלה הימים המבורכים, נזכה לאכול מן הזבחים והפסחים, ולראות במהרה בישועת כל ישראל ושמחתן בב"א.

והנני ידידכם דושת"ה באה"ר מצפה לרחמי שמים במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

  1. כידוע הי' רבנו תמיד קשור לתושבי אה"ק בכל לב ונפש מאז ומקדם, ומעת הוכתר בתור "נשיא העדה" בשנת תשי"א כבר נשא על שכמו כל בעיות העדה, ולא הי' דבר קטן וגדול מענינים השייכים להעדה החרדית שלא פנו בזה אל רבנו. ומאז עזב רבנו את אה"ק בסוף שנת תש"ו לא חזר עוד עד שנת תשי"ב באמצע הקיץ, שהי' ביקורו הראשון מאמעריקא.
  2. הרבה ספיקות היו לו לרבינו אז אם לנסוע לא"י, כי כידוע הי' רבינו אז יחיד בדורו שהי' מפורסם בהתנגדותו למדינה הציונית, בעת שכל העולם כולו נתפסו ברשתה, ע"כ פחד רבינו שנסיעתו לא"י כרוכה אפ"י בסכ"נ ח"ו מצד הציונים, אבל סוכ"ס החליט רבינו לנסוע אז לא"י ותלי"ת עברה הנסיעה בשלום.