דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמרת הדת/מכתב ט

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על משמרת הדת מכתב חדברי יואל מכתבים חלק בעל משמרת הדת מכתב י >>

אודות מקוה בלי השגחה כראוי, בשעת טבילה[1]

ב"ה, ניסן תשי"ב.

צר לי מאוד שנודעתי מכמה מקורים ברורים שאין שום השגחה[2] במקוה ב… בשעת הטבילה, וזה חמור מאוד, והשגחה מוכרחת בזה יותר מעל עצם המקוה, ראשית הוא חמור יותר שהוא דאורייתא לכו"ע ואין שום שיטה להקל כמבואר בגמ' ב"ק דף פ"ב ע"א על תקנת עזרא שתהא אשה חופפת וטובלת, דאורייתא הוא, אמרי דאורייתא לעיוני ואתא איהו ותיקן חפיפה ע"כ, עכ"פ עיון הגוף הוא דאורייתא לכו"ע, ומתקנת עזרא צריך גם חפיפה, ורוב הנשים אינם יודעים בעצמם לעשות עיון הגוף בפרט בימינו אלה, וכ"ז גם אם הטבילה בעצמה יוכל להיות באופן שאינו כלום מדאורייתא.

אמנם גם שארי חששות מרובין שאין לפורטם, ואם אין השגחה כראוי שכיח טובא שעוברים על דאורייתא והוא איסור כרת ר"ל וביטול טהרה בישראל, גם כיון שיש להבלן נגיעת ממון בזה אין לסמוך עליו כלל, כי בודאי הוא רוצה שיהי' הכל במהירות בשביל רווחא דממונא, ואם יש השגחה כראוי שיהי' נעשה הכל כתורה וכהלכה צריך לזה קצת מתינות ובא לידי הפסד, וא"כ הוא משוחד מנגיעת ממון, ואף בחכמים אמרה התוה"ק כי השוחד יעור עיני חכמים וק"ו עיני הבלנים, ופשיטא שאין לסמוך עליו בזה, אלא חוב קדוש הוא להעמיד להשגחה זו אשה הראויה לאותו אצטלא, ע"י הב"ד המפקחים על הטהרה שם באופן שלא יהי' רשות הבלן עליו כלל וכלל לא, ואם יש להב"ד השגחה על עצם המקוה ואין להם השגחה כראוי על הטבילה אין זה אלא מכשול, כי סוברים העולם שהוא תחת השגחה, ובאמת אם אין השגחה על הטבילה אינו כלום, כי נכשלים רבים, ותמה אני על המכשלה הזאת שתחת ידכם ולא אוכל ליתן מרגוע לרוחי בדבר זה.

ומה שאומרים איזה אנשים שאם ידקדקו כ"כ לעשות הכל כהלכה ימנעו איזה נשים מלבוא, הנה זהו דרך כל מהרסי הדת שמתחילין כן לעשות פשרות לש"ש כדי להמשיך גם קלי הדעת לקיום התורה, אבל האמת הוא שע"י פשרות וקולות כאלו יורדין מטה מטה לגמרי עד שלבסוף תפוג תורה ח"ו, וכך דרכו של היצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שיאמר לו לך עבוד ע"ז, ואין זה דרכיכם ודרך כל יראי ה', כי אך זה האחריות מוטל עלינו לעמוד על המשמר לעשות הכל כתורה וכהלכה עצהיו"ט, ואותן הנמנעות לבא בטענות כאלו בלא"ה אין להם נאמנות על מה שעושין בביתם ואין אחריותן עלינו, ועי' תשו' חת"ס חלק ששי סי' פ"ו[3] בדבר מה שהאריך שאסור לעשות שום שינוי בביהכנ"ס כתב שם דאם אמר יאמר שאם לא יעשו איכא למיחוש להמרת דת אין לחוש לזה והביא ראי' מן הש"ס[4] יעיי"ש, ובקנ"א הארכתי בזה לא עת האסף פה ולדעתי ברור שאם יהי' אותה המקוה בהשגחה כראוי יתוספו בזה יראי ה' ויראי חטא, ולא אוכל למנוע מלעשות בזה כל מה שבידי, וצער גדול יש לי בדבר זה, והשי"ת ינחינו במעגלי צדק למען שמו ית"ש.

והנני ידידכם דושת"ה באה"ר ומצפה להרמת קרנכם ומברך אתכם בחג כשר ושמח.

הק' יואל טייטלבוים

  1. המכתב נכתב לקהלה קדושה עיר ואם בישראל, שהבלן הי' בעל המקוה וכל ענין ההשגחה בשעת טבילה הי' מסור ביד אשת הבלן.
  2. ר"ל השגחה מיוחדת ע"י אשה שהועמדה לכך עי' הבי"ד.
  3. חל"ק כי איך נתיר לאנשים יחידים פורשים מרוב ישראל בלי עצת חכמים לבנות במה לעצמם מחשש שמה יבנו במה לעצמם, ה"ז בעצמו בנין הבמה שאנו חוששים לה, ואם אמר יאמר דאיכא למיחש להמרת דת, לזה לא חששו חז"ל אלא חששו שישארו באמונת ישראל ויבנו במה לעצמם וכו' כצדוק ובייתוס בימי חכמי המשנה וכו'.
  4. ברכות ס"ג ע"ב.