דברי יואל מכתבים חלק ב/על משמרת הדת/מכתב ד
<< על משמרת הדת מכתב ג • דברי יואל מכתבים חלק ב • על משמרת הדת מכתב ה >>
פרטים שונים מענין התיסדות בית מדרשו בעיה"ק ירושלים,
משנות תרצ"ב-תרצ"ה[1]
ב"ה,
אל כבוד ידידיי היקרים והנחמדים, יראים ושלמים ת"ח מופלגים בתו"י, יקירי ירושלים החשובים ה"ה מנהלי הביהמ"ד יצ"ו, כולם יתברכו ויזכו לשנה טובה מבורכת בארץ החיים הע"י.
אחדשת"ה, מכתבכם הגיעני גם נוסח כח ההרשאה, ונשתוממתי על המראה, הלא נוסח הזה אינו כלל באופן שהי' המדובר ע"ע, כי הי' המדובר שיהי' הביהמ"ד איינטאבליערט (בהגרונג בוך) על שמי, כאשר ביארתי טעמי ונימוקי ע"ז בהיותי שמה באה"ק ת"ו, עבור תקנת והנהגת הביהמ"ד, כי מי יודע מה יולד יום, שלא יארע ח"ו כאשר קרה בביהמ"ד שהתפללו כבר והוכרחו לצאת משם[2], וכן כתבתם במכתבכם הקדום שיהי' בהטאבו[3] על שמי, ואך עבור חשש הפסד המעות[4] אין מועיל מה שהביהמ"ד הוא על שמי אם יש עליו חוב של חמש מאות פונד כאשר ביארתי במכתבי הקודם, וע"ז כתבתי שיהי' איינטאבליערט השלש מאות פונד על הביהמ"ד על שם א' מבאי כחי קודם להחמשה מאות פונד של כבוד ידידינו הר' יוסף אייזנער נ"י, אבל לא עלה על דעתי שום שינוי ממה שהי' על עיקר הבנין על שמי, ובנוסח כח ההרשאה שקבלתי כעת נכתב שיהי' המעות על נכסי הרי"א נ"י, ואינני מבין כלל מה לנו לנכסי הרי"א נ"י, כיון שכל עסקנו אינו אלא שיהי' נכתב בספר המחוזות על שמי, ואותן השלש מאות פונד יהי' על בטוחים על הביהמ"ד על שם אחד מב"ב. גם שארי ענינים שלא הבנתי בהלשונות של אותו כח הרשאה, ובאמת אין אנו רגילים באותו לשון עברי הנצמח מהציונים האפיקורסים ולשונותיהם החדש, וכתבתי במכתבי הקודם כי אין צריכין לכח הרשאה, ואפשר לעשות הכל מפה גם בלא זה, שיהי' כפי חוקי הממשלה בכל אופן ואופן, וידידינו הר' יוסף פריינד[5] נ"י יציע לפניכם סדר הדברים לעשות מפה מטעם הממשלה, ובזה יהיה הכל בסדר מתוקן, ומחמת נחיצות הענין לא אוכל להאריך כעת יותר במכתב, ואי"ה אכתוב לכם עוד ביתר פרטי הדברים והתקנות.
והשי"ת יהי' בעוזריכם שתזכו לכוח"ט בספרן של צדיקים גמורים, ולשנה טובה ומבורכת לעבוד השי"ת בעיר ה' שמה בנחת והרחבת הלב, ובמהרה נזכה לגאולה כללית לראות בשמחת ירושלים ובבנינה.
א"ד ידידכם דושת"ה באה"ר ומצפה לישועה.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ כשנסע רבינו לא"י בשעת תרצ"ב, עוד בהיותו אבדק"ק קראלי, הי' בדעתו ליסד שם ביהמ"ד על שם בתו הרבנית מרת רחל ע"ה, שנפטרה בשנת תרצ"א. בהיותו בא"י נפגש שם עם כמה מחסידיו ואנ"ש, ביניהם הרה"ח ר' יחיאל קליין, ר' אליעזר ווידער, ר' יודא גר"פ, ויבל"ח ר' חיים דוד ערנפעלד, ר' יעקב יצחק שטערנבערג, ר' משה וואלדמאן ועוד. כל אלו התפללו אז בביהמ"ד ד"קהל יראים אנשי מארמרמורוש" בבתי מילנער. (נבנו בשנת תרנ"ג ע"י נגיד אחד בשם ר' שלמה מילנער ממחוז מאראמארוש). קהל יראים הנ"ל היה בית המדרש שהתפללו בו פרושים וחסידים ביחד. (שאר כל הבתי מדרשות שהתפללו שם חסידים היו רק בעיר העתיקה, אבל בשכונות החדשות לא הי' עוד ביהמ"ד עם שני חוגי מתפללים ביחד, כי בדרך כלל לא היו יכולים להשוות דיעותיהם זע"ז בעניני הנהגת הביהמ"ד).
בהיות רבינו בא"י הציעו לפניו מתפללי ביהמ"ד הנ"ל, שגם אנ"ש התפללו שם, היות שבנין הביהמ"ד הוא במצב גרוע מאד, ע"כ הצעתם שרבינו יבנה ביהמ"ד חדש, ומתפללי ביהמ"ד הזה יעברו לביהמ"ד החדש שרבינו רוצה להקים כעת, וזה יהי' התחלת התיסדות בית מדרשו של רבינו.
רבינו הסכים לההצעה הנ"ל אבל התנה עמהם שהביהמ"ד יהי' נרשם על שמו ויתנהג עפ"י הוראותיו, ובאופן זה הוא מוכן לשלם הוצאות הבנין החדש. בביהמ"ד הנ"ל התפלל ג"כ בעה"ב אחד מאמעריקא בשם ר' יוסף אייזנער, שהתישב אז בא"י, ולהיותו עתיר בנכסין בעל כמה בתים בירושלים, הציע לבנות את ביהמ"ד החדש על גג אחד מהבתים שלו.
רבינו גמר עמהם ההסכם ונתן אז שני מאות פונט (שהי' נחשב אז לסכום עצום) כדי להתחיל הבנין, ושלש מאות פונט השליש על תנאי שבאם יתקיימו התנאים שהתנה בענין התקנות והבעלות על הביהמ"ד וכו' כמבואר בהמכתב, אז יומסר המעות, וחמש מאות פונט נתן ר' יוסף אייזנער הנ"ל בהלואה, ס"ה אלף פונט שבערך סכום כזה הי' נצרך לבנין הנ"ל.
בינתיים עזב רבינו את א"י וחזר הביתה. בקיץ תרצ"ג, בערך שנה אחרי ביקורו באה"ק, הודיעו אנשי ירושלים את רבינו שהבנין עומד כבר קרוב להגמר, וגם שלחו הכתבים עם פרטים שונים בנוגע לבעלות הביהמ"ד, ונוסח הרשאה שרבינו יחתום עליו, וע"ז סובב מכתבו של רבינו. - ↑ בשביל חילוקי דעות בעניני הנהגת הביהמ"ד.
- ↑ גרונג בוך, בלשון ערבי נקרא טאבו.
- ↑ כיון שכל בטוחות המעות הוא רק ע"י הבנין, וכיון שהבית משועבד לעוד אחד בשביל הלואה כנ"ל, אז מי שהוא שם במקום יוכל לגבות ראשונה ממונו שהשקיע אם יבוא לידי כך שהבית ימכר וכדו', והשני שנמצא בריחוק מקום עלול להפסיד ממונו אם הבנין אינו שוה כבר כמו שהי' בתחילה.
- ↑ מנכבדי חסידי רבינו בסאטמאר, בן הרבני החסיד הנגיד המפורסם מו"ה חיים פריינד רה"ק בעיר סאטמאר.