דברי יואל מכתבים חלק ב/הסכמות/מכתב כט

<< הסכמות מכתב כח • דברי יואל מכתבים חלק ב • דברי יואל מכתבים חלק ב >>

לספר זכרון יעקב

ב"ה.

המוכ"ז הרב המאוה"ג חו"פ בנש"ק מאלים ותרשישים כש"ת מוה"ר צבי מאיר פאנעט שליט"א האבדק"ק אילאנדא יצ"ו, עוסק כעת בדבר מצוה להוציא לאור חידושי תורתו של כ"ק דודו הרב הגה"צ המנוח האבדק"ק דעש זלה"ה, אשר בעו"ה נשרף תחת יד הרשעים הארורים ר"ל עם כל ב"ב וכל יו"ח ולא נשאר לו שום שורש וענף רק כתבי ידו מתורתו אשר עמל בה, ותהי לו זאת למזכרת ורוצה להוציאם לאורה ויהא שפתותיו דובבות עכ"פ, לזה מצוה לסייע לו בכל מה דאפשר שיוכל להפק זממו הטוב, וגם כי המוכ"ז נ"י הוא עוסק בתוה"ק מתוך הדחק ואין לו במה להתפרנס ונודע לכל גודל החיוב לחזק ברכי דרבנן דשילהי וגברא יקירא ובנש"ק דכוותי' וכל המסייע בידו יעשה מצוה בכפלים.

השי"ת יזכינו לעסוק בתוה"ק בחיים, וכל העושין והמעשין יתברכו מן השמים, ויצילנו מכל עקתין בישין עדי נזכה לראות במהרה בשמחת ציון וירושלים, והרופא לשבורי לב ירפא את שברינו, וישמח את לבבינו, בב"א.

באעה"ח אור ליום ב' לס' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, התשי"ב לפ"ג, פה ברוקלין יצ"ו,

הק' יואל טייטלבוים

ריח.

תשואות חן על הספר מועדים וזמנים

ב"ה,

שלום וכט"ס אל כבוד הרב הגאון חו"ב טובא ותיק מלא עתיק כש"ת מוה"ר משה שטערנבוך שליט"א ר"מ בבני ברק יצ"ו.

אחדשת"ה, הגיעני ספרו היקר עם מכתבו ות"ח לו על כל עניניו, ולולא הטירדות העצומות המקיפות אותי הייתי משתעשע עמו בכתיבת איזה הערות, אבל אין לשער גודל טרדותי אשר לא אוכל לצאת ידי חובתי אף בדברים הכרחים מאוד.

והשי"ת יהי' בעזרו להגדיל תורה ולהאדירה ולהרחיב גבול הקדושה עדי נזכה לראות בשמחת ציון וירושלים בב"א.

והנני ידידו דושת"ה באה"ר.

הק' יואל טייטלבוים

ריט.

השמטה

עוד בדבר נסיעתו לאנטווערפן

ב"ה, ג' וארא תש"י,

שוכט"ס לכבוד ידידי הה"ג חו"ב יו"ש עומד לנס עמו, כש"ת מוה"ר חיים יעקב ראטטענבערג שליט"א רב בק"ק אנטווערפען יצ"ו.

אדשה"ט, מכתבו הגיעני בדבר ביאתי אליכם, והנה השבתי להקהלות המאחדות ע"ד בקשתם בזה כי אני חושב אי"ה למלאות מבוקשיכם, אבל בחורף הזה א"א מכמה טעמים זולת בקיץ הבע"ל ברצ"ה, והיות שבמשך הזמן א"א לידע דבר ברור כי מי יודע מה יולד יום בפרט במשך איזה חדשים מה שיסתבב מסיבת כל הסיבות ומה' מצעדי גבר כוננו ע"כ כשיגיע אי"ה זמן הקיץ הבע"ל אצטרך להודיע עוד.

והנני בזה ידידו דושה"ט באה"ר ומצפה לישועה קרובה בב"א.

הק' יואל טייטלבוים

רכ.

בדבר העופות הנלעטין

ב"ה,

שוכט"ס אל כבוד ידידי הה"ג חו"ב טובא צנא מלא ספרא אוצר בלום החסיד המפואר כש"ת מו"ה יקותיאל יודא ראזענבערג נ"י בעהמ"ח ספרי תורת יקותיאל.

מה שכתב אלי בקיץ העבר בדבר העופות שמאכילין אותן דרך הלעטה שקורין געשיט, הנה בעניי כבר החלטתי דעתי בזה שמי שאינו אוכל מהאווזות המלעיטין אותן אין לו לאכול גם מהעופות האלו, וכבר נפתח דבר זה בגדולים, ורציתי להשיבו אז תמצית הדברים מה שנלפע"ד, אבל נסעתי אז לסיגעט על הנשואין, ועוד הי' כמה סיבות אח"כ ונדחה הדבר, וכעת כאשר עוררני בלוחות שניות, רציתי לכתוב לו, אבל הבנתי כי מצטער הוא על אשר לא כתבתי להערמאנשטאט, חשתי להודיעהו סיבת הדבר ולא רציתי לאחר עוד, עד שאכתוב לו בדבר הלכה הניכרת, כי קשה לפני מלאכת הכתיבה ומתאחר אצלי איזה ימים עד שאני מביא על הנייר אף ענין קטן, וזה גורם לי מניעת התשובה הרבה פעמים, ואקוה בעזרת השם לכתוב לו על הכל.

והשי"ת יהי' בעזרו שיזכה ללמוד וללמד מתוך הרחבת הדעת ויתרומם קרנו ומזלו למעלה למעלה כאשר עם לבבו וכלו"נ.

ידידו דושת"ה באהבה רבה.

הק' יואל טייטלבוים

רכא.

אודות סתם שמן הנעשה בבתי חרושת

ב"ה,

שלומים מרובים, בטל וכרביבים, וכל טוב עולמים, מגבהי מרומים, על כבוד ידידי הרב הגאון תל תלפיות, ובעל פיפיות, צנא מלא ספרא, וו"ח כש"ת מוה"ר יקותיאל יודא ר"ב שליט"א רב דק"ק דיערעש יצ"ו.

אחדש"ה באה"ר הגיעני מכתבו, ומ"ש ששמע שיצא אזהרה על השמן מהה"ג הדומ"ץ הר' אלי' נ"י, להד"ם כי הרבה ענינים יש בדור הזה שצריכים אזהרה יתירה, ואין דרכנו לכתוב ע"פ העולם בקולי קולות כי אין בידינו לתקן ואדרבא מדפיסת מכתבים מרובים יש לחוש עוד לקילקולא ח"ו, וקצר היריעה מהכיל לבאר פרט זה, ובפרט ענין השמן אינו דבר ברור כ"כ, אבל זה וודאי שיש לחוש טובא כאשר נתברר מפינקס אופני עשיית השמן, ומהה"ג מו"ה אלי' נ"י לא יצא אלא הכשר על השמן הנעשה פה, לא שום אזהרה, ומה שלא חתמתי על ההכשר היא בשביל שאין דרכי ליתן הכשרים.

ובעיקר הדבר מה שהביא בשם הפוסקים שאין לחוש על השמן, תמה אני האיך לא נודע לו גודל ההשתנות שבזה בעתים הללו, כי בזמן הש"ס והפוסקים שלא היו עדיין בתי חרושת [פאבריקען] כאלו, לא היה שום אפשרות לעשות זיופין מתערובת, שלא יהי' ניכר בטעמו או בריח וכדומה, וע"כ הי' אז היתר ברור שלא הי' ממה לחוש, משא"כ עכשיו ע"י הבתי חרושת החדשים שנעשה הכל בזיופין ותערובת מינים ממינים שונים, א"א להכיר בשום אופן, כי ע"י המצאת המעשה בתי חרושת מהפכין הכל מן הקצה אל הקצה, והיא דבר ברור שלא יסתפףק בזה כלל מי שיש לו קצת ידיעה בענינים אלו, וע"כ בוודאי אית בי' חששא יתירה גם בהשמן, כאשר כתבתי שנתברר שאפשר לעשותו גם עם דבר האסור, וא"א לידע זאת אלא בעל הפאבריק בעצמו, ואין להאריך בזה לרוב פשיטותו. והנני כותב בחפזון רב מטירדת החג ואקצר במילין בפרט שאין הענין סובל אריכות, ואין צריך אלא קצת ידיעת מעשה הפאבריקען. השי"ת יצילנו מכל מכשול, ונזכה לשמחת החג בהכשר ויתרון, ולראות בכבוד הבית האחרון, ובאלה הימים המבורכים, נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים.

והנני ידידו דושת"ה באה"ר.

הק' יואל טייטלבוים

רכב.

בקשה להתאמץ לפרנס עניי העיר (בק"ק סאטמאר)

ב"ה.

היות כי זה כ"פ דרשתי עבור עניי עירנו אשר אין לשער גודל הלחץ זה הדחק, ומבואר בשו"ע יו"ד סי' רנ"ו גודל החיוב המוטל בזה על כאו"א מבני העיר ושאין לך עיר שבישראל שלא יהא שום קופה יעיי"ש, ובפרט בצוק העתים הללו אשר בעו"ה הרבה בע"ב ירדו אחורנית עד דיוטא התחתונה ר"ל הרעבים וצמאים ללחם צר ומים לחץ, ועניים כאלו שכיחי וקיימי בכל פינות העיר והוא עון פלילי ר"ל בעיר להעלים עין מלרחם עליהם ליתן להם מחסורם והכתוב צוח ואומר שמוע אשמע צעקתו, ואין לך דבר המגין ומציל את העיר כזכות הצדקה המהפכת מדה"ד לרחמים. והנה נדבה רוחם של אלו הבחורים מוכ"ז נ"י לעשות קיבוץ לתכלית זה עבור עניי העיר המדוכאים ר"ל, ע"כ יתאמץ כאו"א בכל מה דאפשר להפריש ממה שבידו עבור נפשות הרעבות שבעיר. ומי יוכל לשער גודל החיוב וזכות המצוה שבזה השי"ת ירחם ויחוס על עם עני ואביון. ובזכות הצדקה יצילנו מכל צרה וצוקה ומכל עקתין בישין ר"ל ולא ישמע בגבולינו שום פחד ובהלה. עד אשר נזכה לראות בבנין ציון וירושלים על תלה בעזר המרפא לבבות הנשברות להסיר מהם כוס יגון ומרורות ומאיר עיני המחכים לישועתו ולשמוח בשמחתו בישועת כל ישראל ושמחתן בב"א.

באעה"ח ד' לס' ואתנה לחם מים התרצ"ט לפ"ק, פה סאקמיר יצ"ו.

הק' יואל טייטלבוים