דברי יואל מכתבים חלק א/על משמרת החינוך והישיבות/מכתב א

מתוך אוצר מהרי''ט
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< על משמרת הדתדברי יואל מכתבים חלק אעל משמרת החינוך והישיבות מכתב ב >>

מכתב השתדלות עבור ישיבתו בק"ק קראלי יע"א[1]

ב"ה

להגבירים הקצינים נכבדים ומפורסמים רודפי צדקה וחסד ראשי ומנהלי חברת עזרה שליט"א בעיר בערלין יצ"ו.

אחרי תת שלום וברכה, אבקש אתכם ליתן לב לענין נחוץ מאוד שהוא צרכי רבים, ע"ד ישיבתי אשר ב"ה לא פסקה מעל שולחני זה חמש ועשרים שנים, ונתגדלו התלמידים בבית מדרשי ע"ד התורה ויראה כאשר מסורה לנו מאבותינו הקדושים אבא מארי, וזקני הגה"ק אבד"ק סיגעט ז"ל, וכמה ספסלא נתוספו בבי מדרשא, ובעזה"י גדלו והצליחו, והם מצוינים בתורה וביראת ה' על פניהם עד להפליא, והן המה המטים שכמם לסבול עול התוה"ק ולהתרחק מחמדת העולם המטיל ארם בבחורי ישראל, אולם רובם ככולם המה בני עניים שמהם תצא תורה, והוכרחנו ליסד בית תבשיל (מענזא) לפרנס אותם במזון ההכרח, למען יוכלו לעמוד על משמרתם יומם ולילה, ואם כי בתחילה ראינו להשתדל ליתן להם ארוחת ימים ג' פעמים ביום, אבל מחמת צוק העתים והדוחק השורר במדינתינו ומצב הכנסות שהם מהגלילות אלה העניות ואין ההכנסה מספקת כלל לפי הצורך, והוא פוחת והולך בכל עת עד שהוא עכשיו בדיוטא התחתונה, ואין נותנים כעת להבחורים העניים אלא סעודה פ"א ביום, וגם לזה לא הספיק ההכנסה עד שנשאר חובות כמה וכמה אלפים אחורנית שאין לנו דרך ומבוא מאין לשלמם, ואנחנו לא נדע באיזה אופן לנהל הלאה, והרבה בחורים לומדים יומם ולילה מתוך הדחק וכשל כח הסבל בדור החלש הזה עד שהרבה בחורים שנפשם שוקקה לדבר ה' ואעפי"כ נשארים בביתם ומונעים רגלם מבית מדרשינו מחמת שאינם יכולים לסבול הדוחק הגדול. ולאשר שמעתי מנדבת הנדיב ע"ה אשר הי' כוונתו רצויה לשמים לחזק את הישיבות הבנויות על יסודי התורה והאמת וצריכין חיזוק, והדרת כבודכם העומדים על הפקודים וממונים ע"ז להוציא הדבר מכח אל הפועל שיהי' מתן הדמים אל יסוד חיזוק תורתינו הקדושה, לכן ראיתי להציע לפניכם מעמד ומצב ישיבתינו.

והנה עוד אשתקד כתבתי לכבודכם הרמה מעמד ומצב ישיבתי בבקשה רבה להיות בעזרתי, אבל כפי השמועה נתאחרתי אז במכתבי אחר שכבר הי' החלוקה נגמרת, לזאת מהרתי לבוא כעת, ויען כי א"א להעלות הכל על הכתב שמתי דברי בפי כבוד חתני היקר הרב הגאון אבד"ק סעמיהאלי שליט"א אשר נוסע כעת לברלין[2] והוא המשתדל ומסייע הרבה בהתנהלות הישיבה, והוא יציע פא"פ יתר הדברים, ונא להתאמץ בכל מה דאפשר לטובתינו כי נחוץ הוא מאוד ואין די באר גודל המצוה, ותקותי חזק כי דבריו יעשו רושם, ואקדמה פניכם בתודה, וה' יהי' בעזרתיכם להוציא הדבר מכח לפועל, וזכות הרבים תלויה בכם ונושעה במהרה בישועה כללית ויתרבה גבול ישראל במהרה.

הק' יואל טייטלבוים

  1. כידוע שררה עניות גדולה בימים מקדם בקרב בני הישיבות, בני העניים רעבו ללחם ממש, וכל מזונותיהם הי' תלוי באכילתם אצל בע"ב קבועים (טאג), וביום שלא היה לו בע"ב, הי' מתענה כמעט. רבינו פתח בישיבתו אשר בקראלי "בית התבשיל" להחיות נפשם של בני העניים, אבל ההוצאות רבו עד מאוד, תלמידי הישיבה נמנו קרוב למאתים, ע"כ שלח רבינו מכתב לחברת "עזרה" אשר בבערלין שהיו ממונים על עזבון שהקדיש נדיב אחד לצורך ישיבות היראים, שיקציבו ג"כ לצורך בני עניים שבישיבתו. המכתב נכתב בערך בשנת תרצ"ב.
    רבינו מדגיש במכתב זה, כי הרבה בני עניים מונעים רגלם מביהמ"ד באשר אינם יכולים לסבול גודל הדחק והרעב אשר שורר בישיבות.
  2. הרב הגה"צ מסעמיהאלי נסע לבערלין לצורך רפואות, ורבינו ביקשו שישתדל בהזדמנות זו עבור הישיבה.