דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב כ
<< מלחמת ה' מכתב יט • דברי יואל מכתבים חלק א • מלחמת ה' מכתב כא >>
בענין גזירת גיוס בנות[1]
ב"ה,
בדבר גזירת גיוס הבנות, הנה אמרו חכז"ל ביומא (דף ל"ט ע"א) אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, ור"ל שע"י שמטמא עצמו הוא נשפע אח"כ משרי הטומאה ומטמאין אותו אף במה שאינו יודע שורשו כ"א השר המשפיע עליו יודע שורש הענין. ומבואר בזוה"ק בראשית (דף כ"ז ע"ב) לילית אמא דערב רב, וכן הוא בתיקונים תיקון כ"א ועוד בכמה מקומות, וז"ל האור החמה על הזוה"ק שבפ' פנחס (דף רל"ב) ס"מ איבריו הם בע' אומות ולילית כוחותי' ואברי' הם רשעי ישראל ערב רב, וע"ז רמזו חכז"ל ביבמות (דף ס"ג ע"ב) שדרשו עה"כ בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב, ונדחק שם המהרש"א ז"ל דהרי קרא בגלות מיירי, אלא דגם בזו לקחו הדמיון דכיון שאם אחרת מושלת על בניו הראשונים הוי להם ג"כ ענין גלות יעיי"ש. אבל בימינו אלה שבעו"ה הגיע הגלות שתחת רשעי ישראל הע"ר הבאים מכח האם הנקבה, לא כשאר אוה"ע הבאים מכח האב הס"מ אבוהון דכל שרי האומות, נתגלה הפי' בדרשת חכז"ל שהכל קאי על הגלות, אלא שלפי פשוטו מה שאמר לעם אחר קאי על האומות, וחכז"ל ראו ברוח קדשם את הגלות האחרון הזה שתחת רשעי ישראל הע"ר שכחם מהאם, לכן דרשו ע"ז לאם אחר, ר"ל אימא של הסט"א וזו היא אשת האב הידוע הס"מ בעלה. ועד עתה היינו בגלות תחת רשות אב הטומאה, אבל הגלות הזה הוא מטומאת האם שחזקה יותר בטומאה, וקשה יותר להתגבר ע"ז, ועי' באוה"ח הק' פ' ויחי עה"כ אוסרי לגפן וגו' שכתב וז"ל: ע"ד מה שאמרו בזוהר כי בסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר וכו' וכדבר הזה וכחזיון הזה הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי ניקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי, ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כ"פ ואחר כמה טירחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ אך לא כבעלה הזכר, ולזה אמר כנגד גאולה העתידה ולשורקה עת אשר ישרוק ה' ויקבצם בני אתונו אותם שבאים מכח הנקבה גם אותם יאסור ה' לפי בני ישראל עכלה"ק.
ומעתה לפי המבואר בזוהר ותיקונים ומפרשים שרשעי ישראל הע"ר המה מכח האם ולא שאר עמין, א"כ זהו הגלות הקשה יותר מכל הגליות, וצריך רחמי שמים עד אשר ירחם השי"ת להביא משיח צדקינו. והיות שבאים מכח הנקבה לכן מתגייסים יותר בנקבות כי מצא מין את מינו וניעור. ומבואר בזוה"ק פ' שמות (דף ז' ע"ב) שבעת שכל מלכין דעלמא יתערון לאגחא קרבא עם מלך המשיח, כמה מפריצי יהודאין יתהפכו לאנחא קרבא על מלכא משיחא. ולפי הנ"ל מובן דאף שכל מלכין דעלמא מרובין הם, עכ"ז יצטרכו סיוע מפריצי יהודאין, כי המה מכח הנקבה שחזקה יותר במלחמה נגד ה' ומשיחו, וכמו שאמרו חכז"ל (מדרש שוח"ט תהלים ב') בגוג ומגוג שאמר אזדווג לפטרונן של ישראל, ופירשו הכוונה להפסיק דביקות ישראל מאביהם שבשמים שזה פטרונן,[2] עי' שלה"ק פ' שמות, וזה מעשה של אותה מלכות המינות ר"ל לטמאות ח"ו את כל ישראל ולהפסיקם מאביהם שבשמים ולוחמים נגד השי"ת בכל פרט ופרט, והקמת אותה המלוכה הוא אתחלתא דמלחמת גוג ומגוג.
השי"ת ירחם ויצילנו מהם ומהמונם ומכל הנגררים אחריהם וחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו ונזכה לישועה במהרה, ובאלה הימים המבורכים, עוד נזכה לאכול מ ן הזבחים ומן הפסחים.
והנני בזה ידידכם דושת"ה באה"ר כותב בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' מחכה.
הק' יואל טייטלבוים