דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב ח
<< מלחמת ה' מכתב ז • דברי יואל מכתבים חלק א • מלחמת ה' מכתב ט >>
נגד התחברות עם אגודת ישראל[1]
ב"ה
שוכט"ס אל כבוד הנגידים והחסידים יראים וחרדים מופלגי תורה ויראה, גודרי גדר ועומדים בפרץ, כ"א בשמו יבורך, אתה ה' תשמרם לעולם וכצינה רצון תעטרם.
אחדשת"ה, הגיעני מכתבכם ומחמת רוב טירדת הימים לא השבתי, גם כי כבד לפני הדבר להתערב במקומות רחוקים שא"א לבאר בכתב הדברים האמיתים, והדור פרוץ בעוה"ר, ואמרו חכז"ל אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, אבל יען שקבלתי כמה מכתבים ממקומות שונים בשאלה זו רציתי לכתוב לכם כעת בקצרה עכ"פ.
ובעיקר הדבר מה ששאלתם אם להתחבר כעת אל האגודה, תמה אני הלא עכשיו נודע הדבר אשר התחברו יחד עם כת הציונים שהחריבו העולם והשרישו ברוב בני ישראל המינות והכפירה רח"ל, ונדפס מחאה גלוי' מיקירי ירושלים ששם גילו צערם על רוע מעשה האגודה הזאת, וגם ראינו כי אנשי האגודה הלכו שלובי יד עם הציונים לבקש מהממשלה למסור אה"ק בידם[2] אשר ע"ז ידוו כל הדווים ונמס כל לב של המאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה באופן נורא שאין להסתפק שאילו ח"ו עלה זה בידם מי בראש, הלא הכופרים והמהרסים הידועים[3], כי בעוה"ר רובא דרובא דעלמא הוא מצידם, והמה עשירים וקצינים ועזי פנים שבדור, וח"ו היה ניתן חרב בידם שלא להותיר שריד ופליט מהמאמינים בתוה"ק בעיר ה' שמה, וגם הי' בזה סכנה עצומה ח"ו לכלל ישראל כמבואר בס' אהבת יונתן בהפטורת ואתחנן ובאוה"ח הק' פ' ראה, ובתשובה אחרת ביארתי באורך[4] מדברי הפוסקים הראשונים ואחרונים שע"ז סובב השבועה שלא יעלו בחומה והוא סכנה עצומה רח"ל כמבואר בגמ' (כתובות קי"א), לא עת האסף פה (ואם יהי' לכם צורך בדבר אוכל להעתיק לכם בזמן אחר מ"ש שם דברים ברורים), ועיין מ"ש החת"ס בהפטורת פ' שופטים והפטורת פ' בהעלותך.
ומה שכתבתם שבצוק העיתים הללו צריך מקום מפלט, תמה תמה אקרא הלא לולא כעס האנשים האלה אשר גרמו לנו באה"ק הי' לנו שם מקום מפלט טובה, כי לא לחמו שם הערביים והממשלה נגד בני ישראל והי' אפשרות שם לצאת ולבוא ולישב בשלוה והשקט, ואך ע"י אלו שרוצים למלוך וליקח שם ממשלה שלא כדת של תורה ועוברים על השבועה שהשביען הקב"ה שלא יעלו בחומה בזה גורמים אף וחימה, ודין גרמא שהשחיתו והתעיבו המקום פליטה ואין בכוחם להציל אלא אדרבה, והכ' צווח (במדבר יד, מא) למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח.
ידעתי כל טענותיהם וכמ"פ התווכחתי פא"פ עם כמה מהמנהלים ומנהיגים שלהם ממקומות שונים וממש לא מצאו מענה[5], אבל לבאר בכתב סתירת כל טענותיהם קצר היריעה מהכיל, ואין קץ לדברי הרוח המסמים עינים בפיתוים שונים, אבל האמת עד לעצמו, ועיין בתשובת זכרון יודא הוצאה ראשונה[6] סי' ר' מהגה"צ מוה"ר רבי יודע גרינוואלד (שהי' אב"ד דפה זלה"ה) מה ששפך מרורות על התחברות האגודה הזאת אף שאז לא הי' נודע עדיין תוכן מעשיהם, אבל עכשיו איגלי בהתייהו, אחר כי דרך אחד להם עם הציונים מחריבי עולם רח"ל, וכבר כתבתי שלא אוכל להאריך כעת ובתשובה אחרת ביארתי בפרטות.
והשי"ת ירחם על פליטת עמו ישראל להצילם מדרכים כאלו ויוציאנו מהחשכות המר והנמהר ובישועתו יתברך יראינו ויפרע לנו מצרינו בהתגלות כבוד מלכותו ית"ש, ונזכה לראות בשמחת ציון וירושלים הבנויה ובהר המוריה, ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה.
1א"ד הכותב וחותם בלב נשבר ומצפה לרחמי שמים במהרה דושת"ה באה"ר יום ד' בלק תרצ"ט לפקק"י סאטמאר יע"א.
הק' יואל טייטלבוים
- ↑ נדפס בקונטרס "שומר אמונים" (בודאפעסט תרצ"ט), ומצורף לספר "תיקון עולם" (ברוקלין תשי"ז).
- ↑ הכוונה על החלטת הכנסיה הגדולה בשנת תרח"ץ להסכים למדינה עפ"י התורה, ראה מבוא.
- ↑ חכם עדיף מנביא שנתקיים בעוה"ר כל מה שחזה מראש.
- ↑ תשובה זו נאבדה בימי המלחמה, רבינו הצטער מאד על אבדן תשובה זו, בפרט בעת חיברו את ספרו הק' "ויואל משה" הרגיש את העדרה של התשובה הזאת, וחבל על דאבדין.
- ↑ עי' "ויואל משה" מאמר א' עמוד קמ"ה שכותב רבינו "ודברתי עם רוב גדולי ישראל שבמשך הדורות האלה בדבר האגודה", וראה עוד מש"כ רבינו בפרקי אבות פ"א.
- ↑ בחלק מהספרים הוציאו המדפיסים תשובה זו והציגו תשו' אחרת במקומה.