דברי יואל מכתבים חלק א/מלחמת ה'/מכתב א
<< על משמרת החינוך והישיבות • דברי יואל מכתבים חלק א • מלחמת ה' מכתב ב >>
מאז התנוצץ רעיון הציוני בעולם לעשות מכלל ישראל עם ככל הגוים, שפה מיוחדת ומלוכה לעצמה לפרוק עול הגלות, ראו כל גדולי ישראל ברעיון הזה מרידה במלכות שמים וכפירה בתורתו הקדושה, כי מושבעים אנחנו מפי הקב"ה בשלש שבועות כמבואר בסוף מסכת כתובות, וכל פעולה לדחוק את הקץ ולפרוק עול הגלות, הוא העברה על השבועות, וזה מעכב גאולתינו ופדות נפשינו (עי' בהקדמה בספה"ק ויואל משה עמוד ח' באריכות).
הציונים הכופרים התאמצו בכל כוחם להכניס שיטתם לתוך המוני בני ישראל ושלחו שליחים בכל פינות העולם לפתות את לבבות בני ישראל לרעיונם הטמא, וגם הרבה רבנים וראשי עם שנתפסו לרעיון הציוני, נעשו משמשים לע"ז זו, ועשו כל מיני השתדלות להלהיב את המוני עם לרעיון הטמא הזה.
אהבת א"י התקועה בלב כל ישראל המחכים בכליון עינים לעלות לציון ברנה בביאת משיח צדקינו, המירו באהבה זרה, אהבת הציונות וחוקות העכו"ם.
גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהם חרפו נפשם ללחום כנגדם, והרעישו עולם ומלואה לעמוד על המשמר לבל יעלה הכורת לכלות כרם ישראל ח"ו.
בינתיים קמו כמה רבנים שנתפסו לציונות, ובראותם שרעיון הציוני לא יוכל להתפשט כ"כ בין היראים, עמדו ויסדו מפלגה אחרת בצורה חדשה של "ציונות דתית" בשם "מזרחי", שלפנים היו נקראים שומרי תורה, אבל בפנימיותם הי' שמירת התוה"ק רחוק מכליותיהם, וקודש וחול השתמשו אצלם בערבוביא.
ולא ארכו הימים וגדולי הדור בשעתו יצאו כנגדם בתוקף ועוז והזהירו נוראות להתרחק מהם כי מסוכנים המה יותר מהציונים הגלויים.
בשנת תרע"ג עלה על לב כמה מגדולי ישראל ממדינת פולין, ליטא, אשכנז, לייסד "אגודת ישראל", לאחד בזה כוחות היראים נגד הציונים והמזרחים. אבל לעומת זה היו הרבה גדולי ישראל במדינות הנ"ל, ורובן של גדולי ישראל במדינת אונגארן וגאליציא, שהתנגדו לרעיון זה של אגודת ישראל מכמה טעמים שונים שאין כאן המקום לפוטרם, ובעיקר חששו שאיחוד כללי מחוגים שונים ומדינות שונות שאין התקנות והגדרים שווים אצלם, יגרום פירצות בגדרן של ראשונים וקילקולו ירבה על תיקונו, (עיין בתשו' זכרון יהודה להגה"ק רבי יודא גרינוואלד זצ"ל אבדק"ק סאטמאר סי' ר') ע"כ לטעם הנ"ל עמדו רבותינו הגדולים מנגד להתיסדות האגודה והחליטו, שב ואל תעשה עדיף.
וזל"ק של רבינו בספרו הקדוש ויואל משה (מאמר א' סי' קמ"ב)… ואני זוכר את כל האגודה ומעשיה והשתלשלות הענינים מתחלת התייסדותה באסיפה הראשונה עד עתה, ודברתי עם רוב גדולי ישראל שבמשך הדורות האלה בדבר האגודה, ואספר בקיצור. הנה רוב גדולי ישראל היו מתנגדים לאגודה מתחלה ועד סוף, אלא שהרבה גדולים צווחו עלי' בקולי קולות, והרבה גדולים לא נכנסו כ"כ בעובי הקורה שלא הי' דרכם כן, אבל קול דממה דקה ישמע מהם ליודעם ומכירם שלא להתחבר כלל להאגודה. אמנם היו גם גדולים וצדיקים שהיתה כוונתם לשמים, שהחזיקו את האגודה בחושבם שהמה הלוחמים עם הציונות והמזרחיות, יען שנפשם היה מרה להם ממעשה הציונים והמזרחים ופחדו ורעדו מהקלקלה המרובה היוצאה מהם, לכן הי' להם כמים קרים על נפש עייפה את כל מי שראו אז ללוחמים עם הציונים והמזרחים, ורוב צערם על הציונות והמזרחים השיא את דעתם להתחבר עם האגודה שהיו אז לוחמים עמם, עכל"ק.
והנה אע"פ שגדולי מייסדי האגודה כוונתם היתה לטובה, עכ"ז במשך הזמן היו כמה רבנים בתוך אגו"י שנתפסו לרעיונות זרים של מדינה עפ"י תורה וכדו'. ובהכנסי' הגדולה שהתקיימה במארינבאד בשנת תרח"ץ היו הרבה שיצאו בכרוז "לחיוב מדינה עפ"י תורה", וכידוע שבתקופה זו היו הרבה יראים מעיה"ק ירושלים שפרשו עצמם מאגו"י ויצאו נגדם במחאה גלוי', בראותם שאגו"י לבשה צורה אחרת לגמרי, והכשירה עצמה לקראת המדינה שתשתתף בה לעתיד (ראה להלן מכתב ס"ח).
בינתיים עלה הכורת על הכלל ישראל, ולדאבוננו נגדע קרן ישראל ר"ל. גדולי ישראל האמיתיים ראו את חלקם הגדול של הציונים בחורבן הזה, (עיין בהקדמה לספה"ק ויואל משה עמוד ז' באריכות) ושפכו מרורות על כל מעשיהם. אמנם בשנת תש"ח הצליח מעשה שטן, ונתיסדה המדינה ונעשתה התועבה הזאת בישראל, מרידה נוראה במלכות שמים אשר כמוהו לא הי' מאז היתה ישראל לגוי.
והנה, אגו"י במקום להתרחק מהציונים ולהבדל מהם, הלכו קדורנית מדחי אל דחי ונתחברו לממשלתם, והתאחדו עמהם להיות שותפים בהממשלה.
רבינו ראה בהשתתפות בבחירות להכנסת הציונים שיתוף גמור עם המינים ומעשיהם, ולא נח ולא שקט כל ימיו מאז נתייסדה המדינה, להתריע כנגדה, כי מינות גרוע מע"ז (רמב"ם), ולא ידבק בידינו מאומה מן החרם. ותיכף התחיל לפרסם דעת תורה אמיתית בכל פינות העולם, וכתב מכתבים עד אין שיעור לתלמידיו ואנ"ש, לפקוח עינים עוורות לבל יומשכו עם זרם העולם. וחלק מהם הבאים בדפוס במדור זה, ובתוכם כמה מכתבים שנכתבו עוד לפני המלחמה נגד רעיון הציוני, אשר בהם שפך מרורות נגד כת הארורה הזאת. ובמשך הזמן, לצד ראותו נחיצות הענין, הוציא רבינו הק' לאור את ספרו הבהיר ויואל משה אשר בו העלה בירור הלכה ולמעשה, ולא הניח דבר קטן וגדול הנוגע לענין זה, והיא שעמדה לנו עד כה משטף מים הזידונים, ובדרכו הק' ניסע ונלך עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.