שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יב

ב״ה סימן יב שלו׳ וכט״ס אל כבוד ידידי הח"ג חו״ב טובא ותיק מלא עתיק כש״ת מוה״ר יונתן שטייף נ״י דומ״ץ בקה״י פעסט יצ״ו

הגיעני מכתבו זה איזה שבועות, ומחמת טירדות הימים ופגעי הזמן נשמט הדבר ולא השבתי לו, כעת נזכרתי והנה טרידנא טובא שלוםגם בעניני הפסח, אך בקיצור נמרץ ראיתי להשיבו.

אותת הצמוקים הקטנים אם לעשות מהם יין, הנה קשה להחליט בזה דבר .ברור כי לא נמצא. מזה מבואר בדברי הראשונים ז״ל, ומה שכתבו האחרונים איזה הפרות אין זה דברים גרורים ואפשר לנטות לכאן ולכאן כמבואר להמעיין בדבריהם, וקשה לכתחילה לעשות מעשה לברך בפה״ג וכדומה. ומה שנאמר לו שעשו פה עירנו הפירמא לעפקאוויטש יין. מצמוקים כאלה בהסכמתי, להד״מ, ואדרבה בשנה זו היה בדעתם לעשות ויען שאמרתי להם שאין ההיתר ברור חדלו מלעשות. אמנם בהצמוקים הגדולים כבר נתפשט ההיתר לעשות מהם יין לפסח ע״י סינון קודם זמן איסורו. ומה שהביא מהפמ׳׳ג (א״ח סימן תס״ז משבצות אות ז׳) שחילק בין הצמוקים הגדולים להקטנים, אין זה ענין לכאן כי שם מיירי מחומרא דפירות יבישים שמבואר שם גרמ׳׳א ז״ל (סעיף ח׳) שתלוי לפי המנהג, ובודאי היה מנהג מקומו של הפמ״ג ז׳״ל להחמיר בגדולים לא בקטנים, וכפי הנראה לא נעשה היובש בהם כמו באופן של כגדולים ואולי כי היה אז מוחזק יותר בהקטנים שלא נעשה בהם דבר חימון. אבל כ״ז לא מיירי אלא כשאוכלם בעינם, אבל כשנעשה מהם משקה ומסנן קודם הפסח מבואר שם בסימן תס״ז שלא החמירו, כלל באופן זה בפירות יבישים, וא״כ בעשיית יין מהצמוקים אין נ״מ כלל בדברי הפמ״ג..האלו. .ובענין הצמוקים כקטנים כבר חקרתי אצל איזה סוחרים הבאים משם אופן גידולם אולי עי״ז יהיה אפשרות קצת לברר הענין, אבל לא יכולתי להוציא מהם דבר ברור, והרבה יש לדבר בפרטים הנזכרים בהלכה אבל לא אוכל לכתוב כעת מרוב טירדות הזמן וכתבתי רק גחפזון רב שורות אלה שלא להניח בלא תשובה.

וכת״ה נ״י יזכה לישב באהלה של תורה ועבודה מתוך נחת והרחבה גדולה, והשי״ת ירחם על שארית עמו ישראל במהרה, ויוציאנו מאפילה לאורה, ואת חג המצות, נחוג בכשרות ובדיצות. והנני ידידו דושת״ה באה״.

הק׳ יואל טייטלבוים