על הגאולה ועל התמורה/כא

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־11:25, 7 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "כא ומעתה אנהיר לן עיינין בדברי הגמרא דעבודה זרה הנ"ל (סימן י"ד) במעשה דזונין ורבי עקיבא, ויתורץ קושית השבות יעקב הנ"ל (סימן ט"ו), דהנה במה ששאל זונין את רבי עקיבא מאותן בני אדם שנתפרקו איבריהם מחמת חוליין והלכו לבית עבודה זרה ונתרפאו לגמרי, לכאורה אף לפי מה ש...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כא

ומעתה אנהיר לן עיינין בדברי הגמרא דעבודה זרה הנ"ל (סימן י"ד) במעשה דזונין ורבי עקיבא, ויתורץ קושית השבות יעקב הנ"ל (סימן ט"ו), דהנה במה ששאל זונין את רבי עקיבא מאותן בני אדם שנתפרקו איבריהם מחמת חוליין והלכו לבית עבודה זרה ונתרפאו לגמרי, לכאורה אף לפי מה שהשיב לו רבי עקיבא שהגיע זמנן של היסורין להסתלק ונתכוין להם השעה לילך לבית עבודה זרה ממש באותה הרגע שהגיע זמנן של היסורים לצאת, גם בזה יש לכאורה הצלחה נפלאה לעבודה זרה, ויש בזה מקום לטעות ולתלות בכוחה של עבודה זרה, ואפילו הכי לא ראה רבי עקיבא הכרח וצורך לגלות לו דבר זה שיש בכח הס"מ אף להראות נסים על ידי שנותנין לו כח מן השמים, על דרך הבא לטמא פותחין לו, כי דבר זה לא ניתן לגלות כי אם לצד ההכרח וצורך גדול לתועלת הכשרים, כמו שבארנו לעיל, ועל כן השיב רבי עקיבא על שאלת זונין דאין בזה שום נס, ולא מוכח מזה רק הצלחת הס"מ, והוא דבר הרגיל ושכיח שהרשעים ועובדי עבודה זרה מצליחין והשטן מסייע להצלחתן כדי לנסות ולהטעות את הבריות, ואין זה נס, אלא הצלחה מלובש בטבע.

ומבואר במסכת תמיד (לב.) שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב, מה דין אתריסתון לקבלי, פירש"י, מה זה שאתם עומדים נגדי ואינכם מחזיקים יראתנו, הלא אתם יודעים כי אנחנו הרבים ואתם תחתנו, (ורבינו גרשום פי', מדוע אינכם מודים לנו ולמה לא תלכו אחרינו, הלא תראו שאתם שפלים ואנחנו מלכים ושרים), אמרו ליה, שטנא נצח, פירש"י, זו אינה ראיה, שהרי אתם רואין בכל יום שהשטן הוא נוצח ומטעה בני אדם, אף אתם אל תתמהו שאנו תחתיכם, עכ"ל רש"י ז"ל. הרי מכאן דברים ברורים ומאירים כשמש בצהרים, שחכמי ישראל דחו ראיות אלכסנדר מוקדון בשתי תיבות בלבד, שטנא נצח, ומה חידוש יש בדבר שהעבודה זרה מצליח, הלא אנו רואים בכל יום שהשטן מצליח, וכל זה אינו אלא לנסות את הבריות.

והנה מדברי הגמרא הנ"ל משמע שלא השיב להם אלכסנדר מוקדון שום דבר לדחות את דבריהם, ונראה שהיה דבר זה ידוע בימיהם אפילו אצל אומות העולם עובדי עבודה זרה.

ומה מאוד נוקבים ויורדים עד התהום דברי רבינו גרשום מאור הגולה, שפירש שטנא נצח, ואל תתמה על זה שהשטן הוא נוצח, שמתעה אותם ונותן להם גאולה, ולסוף יורידם לגיהנם, ע"כ לשון קדשו. ואין אלו אלא דברי נביאות, כי הרי בימיו של רבינו גרשום ז"ל עדיין לא הצליח מעשה שטן עד כדי כך להסית בגאולת שקר כאשר קרה לנו בזמנינו בעוה"ר, אלא שכל תורתן של הראשונים כמלאכים היה ברוח הקודש, והשיגו בפירושי דברי חז"ל כל מה שעתיד להתרחש ולקרות אותנו באחרית הימים. וכבר הזהירונו חז"ל בדבריהם הקדושים שלא להאמין בהצלחת הרשעים אף אם יהיה גדולה מאד, שהשטן הוא הנוצח ונותן להם גאולה, ומתעה אותם ואת כל הנמשכים אחריהם, ולבסוף יורידם לגיהנם.

עכ"פ מובן דהיינו טעמא שהשיב רבי עקיבא לזונין שאין בזה שום נס, כדי שלא יהיה מקום למינים להעיז פניהם ולומר שיש ממש בעבודה זרה. אבל יכולת הנסים שניתן מן השמים להס"מ בעון הדור, רצה רבי עקיבא להעלים מבני אדם כל זמן שאין הכרח בדבר. אבל רב יהודה ששאלו רבא דאתחזי עבודה זרה בחלמא ואמר להם שחטו לי גברא ואייתי מיטרא, וכן היה ששחטו גברא ואתא מיטרא, דבר זה נראה כנס שלא כדרך הטבע, ולמען לא יטעו הבריות לחשוב שיש ממש בעבודה זרה שהרי עושה נסים ומופתים, הוכרח לגלות להם דניתן להם מן השמים הכח והיכולת לעשות מעשים שנראים לנסים גלויים כדי להטעות בזה את הבריות, על דרך שאמרו הבא לטמא פותחין לו, וכמ"ש ז"ל שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם.

מבואר מדברי חז"ל הנ"ל שאין לספר ולדבר מנסים שנעשו על ידי הס"מ, כי דבר זה גורם לטעות ולמכשול שיטעו הבריות על ידו לומר יש בו ממש. וכל זה אמרו אפילו אם היו נסים על ידו, והיום בעוה"ר עושים ההיפך, ומגדילים ומפרסמים נסי הס"מ הבדויים שלא היו ולא באו לעולם, וכל עצם כוונת פרסומם של אותן הנסים הבדויים הוא אך ורק בשביל להטעות את הבריות, וצריך כל איש ישראל לברוח מהם ומלספר ניסיהם, ולא יהיה לו חלק בכפירה ומרידה בהבורא יתברך.