על הגאולה ועל התמורה/יט

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־18:59, 6 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "יט ובדרך זה יתורץ קושיא הנ"ל (סו"ס י"ז), ולא קשה למה סידר רבינו הקדוש בסדר המשנה מאמר אנטיגנוס איש סוכו אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, ואף על פי שמכאן פקרו המינים ונתקלקלו, אבל תועלת הצדיקים מכריע חשש קלקול הרשעים, והכריע רבינו הקדוש לכתבו מפנ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יט ובדרך זה יתורץ קושיא הנ"ל (סו"ס י"ז), ולא קשה למה סידר רבינו הקדוש בסדר המשנה מאמר אנטיגנוס איש סוכו אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, ואף על פי שמכאן פקרו המינים ונתקלקלו, אבל תועלת הצדיקים מכריע חשש קלקול הרשעים, והכריע רבינו הקדוש לכתבו מפני תועלת הכשרים, שידעו להזהר לקיים המצות מאהבת השי"ת ושלא על מנת לקבל פרס, אמנם צריך לזה כח ההבחנה ודעת תורה אמיתי, להבחין ולהכריע איזה עדיף וכחו יפה לדחות חשש חבירתה, ועל כן הזהירנו חז"ל באבות, חכמים הזהרו בדבריכם וכו', וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שלא יהיה בדבריכם לישנא דמשתמע לתרי אפי, שמא יטעו התלמידים על ידי זה בדברי מינות ונמצא שם שמים מתחלל, כי צריך לזה כח הכרעה ודעת תורה אמיתי, ולא כל העתים שוין בזה, ולפעמים יהיה הקלקול יתר על התיקון, ועל כן צוו חז"ל, חכמים הזהרו בדבריכם, אף אם נראה לעין שיש בה תועלת מרובה, אבל צריך התבוננות וזהירות יתירה ודעת תורה אמיתי, והזהירות בזה הוא הכרחי.

ומעתה יובן גם כן שפיר מדוע נכתב בתורה הקדושה הפסוק ויצא העגל הזה, לפי שראתה חכמתו יתברך שיהיו נסיונות כאלה בעיקבתא דמשיחא, שיעשה הס"מ נסים מדומים כאלה על ידי שלוחיו נביאי השקר להטעות בהן את הבריות, כמו שאמר הכתוב (דברים י"ג, ג'-ד') ובא האות והמופת וגו' כי מנסה ה' אלקיכם אתכם, והוצרכה התורה הקדושה להודיע לנו שיש מציאות כזה שניתן כח להס"מ לעשות נסים, כמו שהיה במעשה העגל שנכנס בו השטן ורקד ופזז ועשה נסים, ולכן נכתב זאת בתורה הקדושה, בשביל תועלת הכשרים והדורות הבאים, שידעו להזהר מנסי השקר של הס"מ וכת דיליה, ואף על פי שיפקרו על ידי זה המינים, מכל מקום כדאי לדחות חשש זה מפני תועלת הכשרים.

ומכאן למדו חז"ל דלעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו, שמתוך תשובה שהשיב אהרן פקרו המערערים, ורצו לומר, שצריך התבוננות וזהירות יתירה שלא ידברו דיבורים שאפשר לתלות בהם דברי מינות, שלא תבוא תקלה על ידו, ואפילו אם גוף הדיבורים אמת הם, ויש זמנים אשר יש צורך והכרח לאומרם, כגון ויצא העגל הזה, שבחרה התורה הקדושה לכתבו מפני תועלת הכשרים למען ידעו דורות הבאים איך להתנהג בנסיונות כאלו, אבל למדונו חז"ל שיזהר האדם שלא יאמר אותם אם אינם על צד הצורך והתועלת, ומהאי טעמא נקרא ולא מתרגם, כי יספיק לתועלת הכשרים שבכל הדורות שיבינו במקרא לבד, ועמי הארץ לא יבינו, כי הם קרובים אל הכשלון ואל הטעות יותר מלהתועלת.