ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלז

מתוך אוצר מהרי''ט
גרסה מ־12:47, 28 ביוני 2024 מאת Be69455 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "קלז והנה כבר הבאתי דעת ר"ח שבשביל שיש בארץ ישראל חומר יותר במצות התלויות בארץ, קשה ליזהר, והארכתי בביאורי. ובאלו המאה שנים האחרונים נתוסף עוד חומרא בארץ ישראל מה שאינה בכל העולם כולו, שזה יותר ממאה שנה שהתאספו כל גדולים וקדושים וכל תלמידי חכמים שהיו אז בא...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קלז

והנה כבר הבאתי דעת ר"ח שבשביל שיש בארץ ישראל חומר יותר במצות התלויות בארץ, קשה ליזהר, והארכתי בביאורי. ובאלו המאה שנים האחרונים נתוסף עוד חומרא בארץ ישראל מה שאינה בכל העולם כולו, שזה יותר ממאה שנה שהתאספו כל גדולים וקדושים וכל תלמידי חכמים שהיו אז בארץ ישראל, והיה זה בימי הגאון בעל פאת השולחן ועוד גאונים וקדושים שהיו שמה, וחתמו כולם על חרם חמור ונורא בכל מיני ארורים ושמתות נוראות על כל הלומד בארץ ישראל איזה לשון אפילו לשון המדינה, אם יהיו ג' ביחד, אפילו מה שמותר מצד הדין. ונשנה איסור זה כמה פעמים בכמה דורות גם בימי הגאון מהרי"ל דיסקין ור' שלמה זלמן מלובלין בעל תורת חסד, ועוד בכמה דורות שחדשו לחתום כולם על החרמות והשמתות הנוראות, וכתבו בפירוש שזה חל על כל יושבי ארץ הקודש ועל כל הבאים לארץ ישראל עד ביאת הגואל, וכתבו כי כל הבאים לארץ ישראל, רובם ככולם באים ללימוד תורה ותפלה. ומבואר שם שהגזירות והחרמות נאמרו בין על הזכרים בין על הנקבות תנוק ותינוקת גדול וקטן שם הוא, וחתמו על אותן החרמות כמה מאות תלמידי חכמים ובתוכם גדולים עצומים מאוד, כל מי שהיה בארץ ישראל באותן הזמנים, ונדפס כל זה בספר מעשי אבות (מדור ב' אות ח') שמה יוכל לראות כל אחד ואחד באורך עד כמה החמירו בקללות נוראות רחמנא ליצלן על זה. ולא אוכל להעתיק כל כך, ואיסור כזה איננו בכל העולם כולו, כי אם בארץ ישראל עשו זאת כל חכמי ארץ ישראל באותן הזמנים, לגודל הקדושה והאזהרה שצריך להיות בארץ ישראל.

ועתה בעונותינו הרבים כמעט תשעים ותשעה אחוזים מתושבי ארץ הקודש עוברים על זה החרם רחמנא ליצלן, שלמדים שאר לשונות בבתי החינוך ולשון הטמא שבדו להם המינים, וקראו אותו עברית, ואיננו לשון הספרדים, אלא שחדשו ובדו להם מלבם הרבה מלות זרות. גם עיקמו ושינו הרבה מלות מלשון הקודש ונתנו להם תכונה חדשה, וכבר כתבתי על זה תשובה באריכות שאין ספק שהוא גרוע יותר בכמה דרגין משאר לשונות האומות שנעשו בדור הפלגה על ידי מלאכי השרת, כמבואר בפרקי דרבי אליעזר (פכ"ג). ובתשובה הנ"ל כתבתי בזה דברים ברורים בלי ספק. ובדעתי אם ירצה ה' להעתיק אותה התשובה בספרי זה, ושמה יתבאר כי הוא גרוע הרבה יותר מספר שכתבו מין, והוא איסור חמור ללמוד אותו הלשון גם בשאר מקומות שלא נעשה איסור על שאר לשונות, ומכל שכן במקום שנעשה איסור חמור ונורא על כל הלשונות שהוא קל וחומר בן בנו של קל וחומר שנכלל באותו האיסור הלשון הטמא שנתחבר על ידי המינים. ואף לו יהא אלא ספק, מבואר שם בנוסח החרם שעשו, שכך התנו מתחלה, שכל ספק שיסתפק אם הוא נכלל בכלל החרם, הוי לחומרא. אבל באמת אין בזה ספק, כאשר כתבתי באריכות בתשובה הנ"ל. ואין ספק שאין לנו בדורינו בית דין גדול בחכמה ובמנין מאלו הדורות שלפני מאה שנה עד עתה שעשו את החרם הנורא הזה, כי אדרבא אחד מהם מכריע את כל דורינו, בפרט כשהם מרובין כל כך יותר גם במנין. ואין בכוחינו לבטל דבריהם בשום אופן, בפרט מה שעשו למיגדר מילתא, בזה ודאי אי אפשר לבטל.

והנה החינוך עצמאי הוא לערך חמשה אחוזים מילדי המדינה, כמו שרואין במספר המאושר מאת הממשלה בחשבון הכסף שמשלמין בעד כל ילד, ועל כל בתי החינוך שבשאר המפלגות חוץ מחינוך העצמאי צועקים גם האגודה שהמה מלא מינות וכפירה רחמנא ליצלן, וזה אמת. אמנם גם החינוך העצמאי מלבד שיש בו קלקולים עצומים רחמנא ליצלן שאיני רוצה להאריך בהם כעת, וצריך קונטרס מיוחד לברר זה, אבל זה גלוי לכל שלומדים הכל בכל המקומות רק בלשון הטמא עברית, אף לימודי קודש חומש ורש"י וגמ' לומדין עברית בעברית. ובמדינתינו שלא היה שום איסור על לשון המדינה, אף על פי כן לימודי קודש למדו בלשון שדברו בו אבותינו. ובארץ ישראל שרובץ על הלשון איסור נורא כזה, מטמאין אף הלימודי קודש בלשון הטמא. וכל זה אינו אלא כדי למצוא חן בעיני המסיתים ומדיחים שמהם באה התמיכה, ובהרבה מקומות לומדים שם גם שאר לשונות עכו"ם, ועל כל פנים רובץ על אותו החינוך החרם חמור שעשו כל גדולי ארץ ישראל.

ובאחד מהנוסחאות של החרמות הנעשה בשנת תרל"ג בחתימת כמה מאות תלמידי חכמים וגאונים וצדיקים שהיו אז בארץ ישראל, והאריכו שם בחומר האיסור על לימוד איזה לשון בארץ ישראל, כנדפס בספר מעשי אבות (מדור ב' אות ח'), שם כתוב לאמור באמצע הדברים וזה לשונו, ובפירוש נאמר אשר גם אם יהיו המייסדים את בית הלימוד מפורסמים לגאונים וצדיקים וכדומה, וגם אם יאמרו המייסדים אשר רק לשם שמים ולשם חיזוק האמונה וחיזוק לימוד התורה וכדומה כל ישעם וכל חפצם, לא יאבו ולא ישמעו להם. וסיים, שעל זה רובץ האיסור הנורא הנעשה מכבר, ונתחדש כעת מכל החתומים מטה, ובהסכם כל יראי ד'. יעיין שם שהאריך.

ולכאורה אינו מובן למה הוצרכו לפרט זה, וכי יש מציאות שמפורסמים לגאונים וצדיקים שכוונתם לשם שמים יהיה ידם בהתייסדות איזה חינוך שהוא נגד החרם הנורא שמכמה דורות. ונראה מזה, שהבינו שבדור האחרון בעיקבא דמשיחא מהשפעת הדור והסמיות עינים שירדה לעולם באופן נורא, יש מציאות גם לזה, ולא נשאר נקי מאותו האיסור אלא בתי הת"ת לילדים וילדות שאינם בשום מפלגה. ואיני יודע אם זה מגיע לערך אחוז אחד ממאה האחוזים ילדי המדינה. ומובן שהנסיונות קשים שם יותר מבכל העולם. ועוד יש ענינים הרבה ואין להאריך כל כך. ובדורות שחלפו ועברו היתה ארץ ישראל מלאה קדושה וטהרה וחינוך קודש, ומעת שהתגברו הציונים כל כך ויש להם חיזוק רב וכח גדול באמצעות הדתיים המתחברים עמהם, עלה בידם בעונותינו הרבים לטמא את כל המקורות, ולא עלתה על דעת הדורות הקודמים שיהיה מצב כזה בארץ ישראל.