ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלו

קלו

וכבר הבאתי לעיל (מד) דברי הר' אליעזר ממיץ (בספר יראים סימן רמ"ט) בקרא דלא תחניפו וגו' ולא תטמא את הארץ (במדבר לה, לג), שהמחניף לרשעים בארץ ישראל, מטמא את הארץ, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. וחשב זה לשני לאוין במנין המצות, דמלבד הלאו דלא תחניפו, יש על זה עוד לאו אחר במה שמטמא את הארץ, אלא שבזה יש חולקין עליו שאינו נחשב ללאו אחר, כמו שכתב הרמב"ם בספר המצות (שורש החמישי), כי אין זה אלא לטעם נוסף על האיסור מה שמשחית הארץ, אבל כולי עלמא מודי לגוף הענין שמטמא את הארץ כמבואר בקרא. ובעונותינו הרבים עכשיו המצב שם כי זעירין אינון הניצלים מעון זה להחניף את הרשעים באמתלאות שונות, ודין גרמא שיש להם חיזוק כל כך.

וכתב באור החיים הק' פרשת קדושים על הכתוב (ויקרא כ, כב) ושמרתם וגו' ולא תקיא אתכם הארץ וגו' וזה לשונו, טעם שהוצרך לומר פעם אחרת פסוק זה הגם שכבר אמר כן בפרשת אחרי (שם יח, כח), נתכוון לומר שצריכין לשמור המצות לבל יתבטלו בין מהם בין מזולתם, ובזה לא תקיא הארץ. הא למדת, שאם לא יהיו נשמרים המצות, תקיא הארץ גם השומרים, על שלא מיחו בשלא שמרו, עכ"ל. וזה פחד עצום שאף השומרי תורה ומצות בארץ ישראל אם אינם מוחים כדין באותן שאינם שומרים שם תורה ומצות, ח"ו תקיא הארץ אותם.

ואולי גם על זה כוון הר"ח שאף השומרי תורה ומצות שם קשה להם ליזהר כראוי במצות מחאה, כמו שנכשלו בזה בזמן בית ראשון אף הצדיקים שקיימו את כל התורה כולה מא' עד ת'. ואמרו חכמינו ז"ל (שבת קיט:), לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה וכו' ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע וכו' יעיי"ש. אבל עוד הרבה גרוע מזה שאין כובשין פניהם בקרקע, אלא עוד מעיזין פניהם לחפות על המינים והאפיקורסים רחמנא ליצלן, כמבואר בספר מנות הלוי ממה"ר שלמה אלקבץ על מגילת אסתר, במה שאמרו חז"ל (מגילה יג:) על הכתוב (אסתר ג, ח) ישנו עם אחד, אמר ליה ישנו מן המצות, אמר ליה אית רבנן בגווייהו דמיבעי עלייהו רחמי, אמר ליה עם אחד הוא. וכתב על זה במנות הלוי (בפרק הב') וז"ל, מאמרם בגמ' שבועות פרק ד' (לט.) ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, תניא אמר רבי שמעון, אם הוא חטא משפחתו מה חטאו, לומר לך, אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסים, מפני שמחפים עליו. ופקח עיניך וראה, כי על הבלתי מוחים אמר (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו, כדאמרינן בגמ' (סנהדרין כז:) והוא מכשול לבד על שאינם מוחים, וגם אינם מחפים. ועל המחפים אמר שהם כעוברי עבירה, אחר שלא די שלא מיחו, אלא שחיפו, עכ"ל. והמכשלה הזאת רבה וגם כבדה עכשיו בעונותינו הרבים, שכולם מחפים על המינים ונמשכין אחר דעותיהם הכוזבות רחמנא ליצלן, בפרט בארץ ישראל שהיא תחת מלכותם, והכל מתאוים לקבל תועלת מהם ומכל המפלגות הנגררים אחריהם וכלולים בתוכם, והנסיונות עצומות.

גם הלא אמר הכתוב (משלי ד, טו) על דרך רשעים פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור, כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו. והעיד החכם מכל אדם על הרשעים, שכל מגמתם להכשיל, עד שנגזלה שנתם עבור זה. ומכל שכן אלה הרשעים אשר כבר אתמחי גברא למלאכה זו, אשר עוד טרם שהיה בידם המלוכה הפכו רוב העולם למינות רחמנא ליצלן, אשר לא היתה כזאת מעולם, ובפרט אחר שהצליח מעשה שטן שהשיגו שבט המושל ומלוכה, השחיתו התעיבו ועקרו מאות אלפים מהאמונה ביד רמה, אלא שיראים קצת לעשות כל מגמתם בפעם אחת, מחמת שיש עדיין קצת שומרי תורה ומצות בחו"ל שאין להם שבט המושל עליהם, אבל לאט לאט עושים עבודתם להכשיל ולעקור עיקרי יסודי הדת. והשי"ת ירחם וישלח לנו משיח הולך תמים טרם שיבצעו זממם אלה הרשעים. ועל כל פנים לא כימים הראשונים הימים האלה עכשיו שמה.